לפני כמה חודשים שודרה מחדש באנגליה דרמה תקופתית שהתרחשה בימי מלחמת האזרחים האנגלית בשם “The Devil’s Whore” (הסידרה המקורית הופקה ב- 2008), הדמות הראשית בסידרה הייתה מומצאת, צעירה אריסטוקרטית בשם אליזבת פנשאו, אבל העלילה התנהלה קצת כמו בסרט פורסט גאמפ, וסביב הצעירה נעו כל הדמויות ההיסטוריות המקוריות כולל המלך צ’רלס הראשון, אוליבר קרומוול, ומטיף דתי אחד שניסה לקדם את ערכי השווין בחברה ונקרא בשם Honest John Lilburne. ג’ון לילבורן הוא לא רק דמות היסטורית, הוא גם דמות היסטורית חשובה מאחר והוא הראשון שהשתמש בביטוי Free-born rights (אנחנו מדברים על המאה ה-17 כאמור), מה גם אומר שהכינוי שלו לא כלל את המילה honest אלא Freeborn John.
עוד לפני שמלחמת האזרחים פרצה ג’ון לילבורן הסתבך לא פעם עם הרשויות. הרעיונות המהפכניים שלו לא התקבלו יפה, ואחרי שהוא לא הסתפק רק בלומר אותם, והוא החל גם להדפיס אותם, הוא נעצר והושלך לכלא. אחרי שהורשע הוא גם ספג הצלפות וגם נקשר לסד הקלון (זוכרים את סד הקלון? זה שמצמידים את האוזניים שלך אליו באמצעות מסמרים?) ג’ון עוד ניצל את העונש שלו בכדי להטיף לאנשים שבאו לראות אותו ולהשליך עליו פירות רקובים, אבל אז הורו לשומרים לקשור לו את הפה על מנת להשתיק אותו.
כשמלחמת האזרחים פרצה ב-1642 ג’ון לילבורן לא חשב פעמיים לפני שהתנדב לשרת כקצין בצבא הפרלמנט. כשהמלחמה פרצה, תושבי לונדון תמכו בפרלמנט והמלך צ’רלס וכל אנשי החצר שלו עברו לעיר אוקספורד שהפכה להיות הבירה המלכותית החדשה. זה כמובן אמר שטירת אוקספורד, ששימשה כבר כבית כלא מאז ימי הנרי השמיני, הפכה להיות הכלא המלכותי שאליו הושלכו חיילי הפרלמנט שנשבו בקרבות.
ג’ון לילבורן לא הספיק להילחם הרבה לפני שנישבה על ידי צבא המלך, למעשה כבר בקרב השני של המלחמה חודש לאחר שהיא פרצה הוא נלכד ונשלח לטירת אוקספורד. מאחר והוא היה בדרגת קפטן, הוא היה הקצין הבכיר ביותר מצבא הפרלמנט שניתפס עד לאותו הרגע, ולכן תכננו להפוך את המשפט שלו לפומבי ולהאשים אותו בבגידה, עבירה שגוררת בחובה עונש מוות.
עד לתחילת משפטו הוחזק לילבורן בתוך הטירה בכלא שהכיל הרבה יותר אנשים ממה שיועד לכך. שבויי הפרלמנט נדחסו בתוך התאים הקטנים עד לרמה כזו שהם לא היו יכולים אפילו לישון בישיבה. בתאים לא היו שירותים, והשבויים נאלצו לעשות את צרכיהם על הריצפה ושם הם גם היו נשארים. בסיטואציה כזו מהר מאוד מתחילות מחלות להתפשט, ושבויים שמתו מהן הושארו בתא עוד ימים רבים לפני שהסוהרים פינו אותם.
ג’ון הניח שלא נותרו לו ימים רבים, הוא שיחד את הסוהרים, והצליח להעביר מכתב פרידה לאישתו אליזבת, אבל היא לא הסכימה לוותר כל כך מהר. היא לקחה את המכתב אל הפרלמנט והציגה להם אותו, ולא עזבה את המקום עד שהיא קיבלה מכתב חתום על ידם שמודיע שאם ג’ון לילבורן יוצא להורג, הפרלמנט יוציא בתגובה ארבעה קצינים מצבא המלך שהיו בשבי בלונדון. נותרו לאליזבת ימים ספורים לפני תחילת המשפט, ולא היה בלונדון עדיין שירות דואר שאפשר היה לסמוך עליו (בטח שלא בזמן מלחמה), אז אליזבת, שהייתה בהריון באותה תקופה, פשוט עלתה על סוס ורכבה מלונדון לאוקספורד, ואם זה נשמע לכם כמו משימה בלתי אפשרית, אז כדאי שתדעו שכל הסיפור הזה התרחש בשיא החורף.
אליזבת הצליחה לחמוק אל תוך אוקספורד המלכותית, והיא הספיקה להעביר את המכתב למלך יום אחד לפני תחילת המשפט. האיום של הפרלמנט עשה את שלו, והמשפט של לילבורן בוטל. משא ומתן בין צבא המלך וצבא הפרלמנט החל וכמה חודשים לאחר מכן שוחרר ג’ון לילבורן במסגרת עיסקת שבויים, והוא הספיק להגיע ולפגוש את אליזבת ממש כשהיא כרעה ללדת.
אני בטוח שחוויית הכליאה של ג’ון לילבורן לא הייתה נעימה, אבל הוא התאושש במהירות, וחזר להילחם למען הפרלמנט. ב-1645 הוא אפילו פיקד על כיבוש של טירת טיקהיל שביורקשייר בקרב שלא נורתה בו אפילו יריה אחת…
החיים של ג’ון ואליזבת המשיכו להיות סוערים. הדעות שלו המשיכו לא למצוא חן גם בעיני השלטון החדש והוא הושלך לכלא עוד מספר פעמים, באחד מהם אליזבת הצטרפה אליו, היא שוב היתה בהריון והפעם היא ילדה בתוך הכלא עצמו.
בשבוע הבא אנחנו נתחיל את מסע הטירות החדש שלנו בלונדון וסביבה לה, התחנה הראשונה תהיה ביתם של משפחת רוטשילד שנמצא במרחק של שעה בנסיעה ברכבת, אז יש למה לחכות. בנתיים אתם מוזמנים ליהנות מהסיפורים בבלוג שאולי פספסתם, וכמובן גם לשתף…
ליידי דיאנה הראשונה: הנסיכה מווילס לא היתה דיאנה ספנס הראשונה שמצאה את עצמה בנישואים ללא אהבה…
רוצים לקרוא את הבלוג מהתחלה? זה הפוסט הראשון
רוצים לבקר באתר באנגלית ולגלות עוד עשרות טירות וסיפורים? לחצו כאן
