אם אתם מתכננים חופשה בלונדון, ופתאום מתחשק לכם בעצם לראות שאטו צרפתי מפונפן, אתם יכולים לרכוש כרטיסים ליורוסטאר ולחצות את התעלה, אבל אתם גם יכולים לגשת לתחנת הרכבת מרליבורן, לעלות על רכבת ותוך שעה להגיע לאילסבורי שממנה בנסיעת מונית קצרה תנחתו בטירה צרפתית מדהימה שבנויה בסגנון הרנסנס הצרפתי, והיא יושבת בתוך אחוזה עצומה בגודלה (כל כך גדולה עד שאתם תצטרכו לנסוע מהחניון של האחוזה עד לאחוזה עצמה בשאטל). הטירה הזו, או יותר נכון האחוזה הזו נקראת אחוזת וודסדון (Waddesdon Manor) והיא הבית היחיד של משפחת רוטשילד באנגליה שפתוח לציבור הרחב ומצוי ברשותה של הנשיונל טראסט (ועוד נדבר על זה…)
ברור לי שאני לא צריך להציג לכם את משפחת רוטשילד, אבל קצת חשוב להבין מי בנה את הבית הזה ומתי. משפחת רוטשילד נולדה בסוף המאה ה-18 בגטו היהודי שבפרנקפורט, גרמניה. ממש לקראת סוף המאה החלה השושלת לפתוח סניפים בערים אירופאיות אחרות. הראשון לעשות כן היה נתן רוטשילד, בנו של מייסד השושלת. הוא עבר למנצ’סטר ומאוחר יותר ללונדון, שם הוקם הסניף האנגלי של בנק רוטשילד.
שני אלמנטים אפיינו את השושלת הזו. האלמנט הראשון היה שרק הבנים של המשפחה עבדו בבנק, בעוד שהבנות ובני הזוג שלהן פשוט קיבלו נדוניה ראויה (נדוניה כזו למשל הצילה את טירת הייקלייר היא הלוא אחוזת דאונטון) האלמנט השני היה שבמידת האפשר בני המשפחה התחתנו אלו עם אלו על מנת “להשאיר את העסק במשפחה”.
אחוזת וודסדון נבנתה למעשה בהזמנתו של פרדיננד רוטשילד שהגיע לאנגליה מהענף הווינאי של המשפחה במטרה להתחתן עם אבלינה רוטשילד, נכדתו של נתן רוטשילד, וביתו של ליונל רוטשילד, חבר הפרלמנט היהודי המוצהר הראשון באנגליה.
כשאתם רואים את האחוזה המדהימה הזו קשה להאמין שהיא אפילו לא תוכננה לשמש כבית מגורים למשפחה שלו, אלא רק כמקום מפלט מלונדון לסופי שבוע ולקיץ. הנישואים בין פרדיננד ואבלינה היו קצרים עם סוף טרגי, ואבלינה מתה כעבור שנה בזמן לידה. פרדיננד לא התחתן אבל הוסיף לפתח את הפרוייקט השאפתני שלו.
מאחר ופרדיננד החליט שהוא רוצה ניחוח צרפתי בלב מחוז בקהינגהאמשייר, כמעט כל הריהוט ואוסף האומנות שממלא את האחוזה הזו הגיע מצרפת. הבנייה של האחוזה ארכה כמעט עשור והיא הסתיימה ב-1883. שש שנים מאוחר יותר פרדיננד הכניס חשמל לאחוזה ואפילו בנה מעלית מיוחדת שהיתה אמורה לשמש את המלכה וויקטוריה המזדקנת שבאה לביקור באחוזה. המלכה לא אהבה דברים חדשים ולכן העדיפה לוותר על המעלית ולטפס במדרגות לאט ובנחישות.
פרדיננד לא התחתן בשנית, ואחרי מותו האחוזה עברה לאחיין שלו ג’יימס רוטשילד, שגם הוא לא התחתן ולא הוליד ילדים. למעשה הילדים היחידים שאי פעם חיו באחוזה הזו היו 100 ילדים שהגיעו אליה בזמן מלחמת השנייה כשהם נמלטים מההפצצות על לונדון.
בניגוד לכל הבתים האחוזות והטירות שאי פעם ביקרנו בהם, אחוזת וודסדון לא יכולה לספר סיפורים מרגשים. היא לא כל כך עתיקה (באופן יחסי) ומשפחת רוטשילד נאלצה לוותר עליה די מהר אחרי מלחמת העולם השנייה. הממשלה הבריטית למעשה פשטה את הרגל אחרי המלחמה, ועל מנת להציל את המדינה מהתרסקות, מיסי ירושה עצומים נחתו על כל בעלי האחוזות במדינה. הדרך היחידה להינצל מהמיסים האלו היתה לא למות (כלומר שאבי המשפחה לא ימות בין סוף המלחמה ועד לשנות השישים). זה לא היה המקרה של משפחת רוטשילד, וחשבון מס הירושה שהוגש ליורשים של ג’יימס רוטשילד עמד על לא פחות מאשר 99 אחוזים מערך האחוזה.
משפחת רוטשילד מיד ביקשה לוותר על האחוזה. הם פנו לנשיונל טראסט והציעו להם את המקום. באותה תקופה כולם פנו לנשיונל טראסט, כיון שלאף אחד (כמעט) לא היה את הכסף הדרוש לתשלום, ואנשי הטראסט הירשו לעצמם להיות מאוד בררניים. הם דחו את בני המשפחה בפנייה הראשונה שלהם, וביקשו מהם “לשפר את ההצעה”. בני המשפחה הסכימו להעביר לטראסט לא רק את האחוזה, אלא גם את כל השטחים שסביבה, את כל חפצי האומנות שבתוכה, ואת כל אלפי בקבוקי היין שבמרתפים שלה, והטראסט עדיין רצו עוד… ההצעה השלישית כללה את כל ההצעה השניה וגם סכום כסף גדול שיועבר לקרן מיוחדת שתממן את התחזוקה של האחוזה גם בעתיד. עכשיו הטראסט כבר אמרו כן והאחוזה עברה לידי הארגון, מה שכמובן אומר שזהו הבית היחיד של משפחת רוטשילד שפתוח לציבור כל השנה (וזה גם הנכס השני הכי פופולרי של הטראסט באנגליה).
אחוזת וודסדון היא בהחלט מקום ששווה מאוד לבקר בו. הבית עצמו הוא עצום ומרגיש קצת כמו מוזיאון (בדרך כלל אני אוהב בבתים האלו לגלות סיפורים על אנשים והתרחשויות שאירעו בו במהלך ההיסטוריה, וכאן רוב המדריכים ורוב ההסברים מתמקדים בתמונות, ברהיטים ובשאר החפצים שממלאים את הבית) אבל בסופו של דבר יש לבית אפקט וואו רציני, שאי אפשר להתעלם ממנו.
בנוסף יש את האחוזה עצמה. מחוץ לבית יש הרבה מאוד אטרקציות לגלות וזה כולל בין השאר שטח של גן חיות לציפורים מדהים, ומתחם אומנות ותערוכות שכולל גם מסעדה ובית קפה שמתמקד בקינוחים (נחשו איפה בילינו?). בנוסף, המסלול שבין הבית לבין אותו מתחם אומנות (שבתקופת הביקור שלנו התמחה ביצירת אומנות באמצעות מדפסות 3D ) כולל בתוכו שורה של מתקני שעשועים לילדים, כך שלקח לנו די הרבה זמן להגיע מהבית אל הקינוח.
אחוזת וודסדון היא בהחלט אטרקציה תיירותית שאני ממליץ למבקרים מנוסים בלונדון להגיע אליה (אבל תחסכו זמן ותיקחו מונית ולא אוטובוס מאיילסבורי). והיא בהחלט ממלאת יום טיול שלם. אם אתם מבקרים לקראת חג המולד, אז לפי מה שהבנתי האחוזה מייצרת שורה של פעילויות, והיא מקושטת באופן פשוט יוצא מהכלל (לא יצא לי להגיע אליה בזמן הזה). מבקרים ישראלים ישמחו גם לגלות בתוך האחוזה עצמה כמה חדרים שמוקדשים לחיבור שבין משפחת רוטשילד לבין מדינת ישראל. הברון רוטשילד המפורסם הגיע מהענף הצרפתי של המשפחה, אבל גם הענף האנגלי של המשפחה תרם לא מעט כסף למדינה, ובין השאר הם מימנו את הקמת בית המשפט העליון בירושלים.
הבלוג שלנו מתחיל עכשיו מסע ארוך מאוד מסביב ובתוך לונדון, אז אם אתם מתכננים טיול לבירה האנגלית, או שאתם מכירים מישהו שמתכוון לנסוע לאנגליה, זה הזמן לשתף אותו!
