ג’ורג’ וורנון לא היה אדם נחמד. למעשה, אם הוא לא היה יורה בעצמו, הוא כנראה היה מוצא את עצמו בכלא, כיון שהוא היה מראשי המפלגה הפאשיסטית באנגליה, ובמהלך מלחמת העולם השנייה הרבה מהם מצאו את עצמם מאחרי סורג ובריח (ותהליכים משפטיים נגדו כבר החלו), אבל הסיפור של רות וג’ורג’ מתחיל הרבה קודם לכן.

ג’ורג’ היה הוורנון האחרון. אם קראתם את הפוסט שלי על אחוזת הנבורי אתם יודעים שהאחוזה הזו לא הייתה טובה לפוריות או לרומנטיקה של בני המשפחה ב-300 שנות קיומה. זו גם הסיבה שהירושה של האחוזה המשיכה לנוע בין קרובי משפחה שונים. באתר שלנו באנגלית אני מספר על הטרגדיה הרומנטית הכי גדולה (לדעתי) של המשפחה) היחסים בין אמה וורנון להנרי ססיל בנו של הרוזן, זיווג שאמור היה להכניס את המשפחה למעמד האצולה (אם רק היו מצליחים לנצח את הקללה של הנבורי) אבל נגמר כמעט בהתאבדות ולבסוף בבריחה של אמה וורנון עם עוזר הכומר, ובביגמיה של הנרי שהתחתן מחדש בלי להתגרש. הסיפור של ג’ורג’ וורנון מגיע אף הוא לקיצוניות מסוג אחר, אבל גם בו הקללה של הנבורי ממשיכה לעבוד.

ג’ורג’ עשה את מה שהוא צריך לעשות והתחתן ב-1905 “ברמה הראויה” עם דוריס אלן בת של אייל ספנות. הנישואים האלו לא היו מאושרים בלשון ההמעטה. ג’ורג’ בילה את רוב חייו בעיקר באמריקה הדרומית, ויצא לו שם של בוגד סידרתי, הצאצא היחיד שנולד לשניים נפטר במהירות. בשנת 1920 ג’ורג’ ירש את הנבורי מאחיו (שגם לו לא היו ילדים כמובן), ובשלב הזה הוא ודוריס כבר העדיפו לחיות בצדדים שונים של האחוזה ולא להיפגש אחד עם השני, גם לא במקרה.

ג’ורג’ הרגיש בוודאי קצת משועמם. ב- 1923 כשהוא בן 58 הוא שוטט בשטחי האחוזה (שבשיא שלה כללה 30 חוות) ונתקל ברות פוויק, נערה בת 13 שהייתה ביתו של אחד ממנהלי העבודה. ג’ורג’ פנה לאב וביקש ממנו להלוות לו את ביתו לשישה חודשים, על מנת “שתעשה סדר” בארגון של האחוזה. האב הסכים ורות הצעירה עברה לגור בביתה אחוזה. ג’ורג’ כנראה רצה שהיא תעשה עבודה מוצלחת יותר, ולכן הוא מימן לה לימודים וכשהייתה בת 16 (והוא בן 61) היא כבר הוגדרה באופן רישמי המזכירה שלו.

ב- 1936 ג’ורג’ פנה אל אביה של רות פעם נוספת, הפעם הבקשה שלו היתה מאוד מוזרה, ג’ורג’ ביקש לאמץ את רות באופן רישמי על מנת שהיא תיקרא רות וורנון, ובתמורה לכך היא תוכל לרשת את האחוזה שלו. האב ההמום כנראה הסכים, אבל הסתבר שהפעולה הזו לא כל כך פשוטה. הפרלמנט האנגלי, מה לעשות, קבע גיל מקסימלי שבו ניתן לאמץ ילדים, אם אפשר לקרוא לאישה בת 26 ילדה, אז התהליך היה לא חוקי. בנוסף צריך לזכור שבכל הזמן הזה באופן רישמי ג’ורג’ עדיין נשוי לדוריס אלן, אם כי בשלב הזה היא כבר מעדיפה לבלות כמעט את כל זמנה בבית הוריה בלונדון, מה שכמובן לא מפתיע אף אחד.

למרות הבעיה החוקית, רות לוקחת על עצמה את השם וורנון, וממשיכה “להיות” המזכירה של ג’ורג’. אם תבקרו באחוזת הנבורי, חלק מהמדריכים ישמחו להראות לכם את חדר השינה שהשניים חלקו בינם, מה שכמובן גורם לתהות מה היה טיב היחסים שלהם (ומתי הוא התחיל באופן רישמי), מדריכים אחרים מתנגדים נחרצות לקביעה הזו וטוענים שהיחסים ביניהם היו מקצועיים, ושלג’ורג’ היו רגשות אבהיים כלפי הילדה (שהיו לה אב ואם כמובן).

ב- 1940 ג’ורג’, שהיה מראשי המפלגה הפאשיסטית באנגליה, סבל מסרטן. יום אחד הוא החליט לתת חופשה לכל העובדים באחוזה, ואת רות הוא שלח לבצע עבורו מטלה כלשהו. הוא נסגר בחדרו בקומה השנייה וירה בעצמו…פעמיים.

במכתב ההתאבדות שלו הוא ציין שהוא לוקח קיצור דרך, ובצוואה שלו הוא הוריש את כל ההון שלו לרות, סכום ששוויו היום כ- 15 מליון שקלים. את אחוזת הנבורי עצמה הוא לא היה יכול להוריש לרות כל עוד אישתו בחיים, והיא כמובן לא תכננה לוותר עליה “למזכירה”, אז מה שהוא עשה היה להוריש לרות בית אחר בשטחי האחוזה ואת הרהיטים של הנבורי. אישתו עברה לגור בבית חצי ריק, והתחילה לגדל חתולים ענקיים והפכה להיות “הזקנה עם החתולים” שהפחידה את ילדי הכפר התגוררה בבית עד מותה בתחילת שנות השישים.

רות עצמה התחתנה וחייה חיים מאושרים, ואני רק יכול להניח שהיא לא היתה צריכה לעבוד יותר בתור מזכירה של אף אחד. אגב, התמונה של הפוסט היא תמונה סימבולית בלבד, אין לרות שום תמונה מהילדות שלה (כצפוי).

הקשיים לגור בטירה או בבית אחוזה במאה ה- 20 הם די משמעותיים. בפוסט הבא אני אכתוב על כמה מהסיפורים המוזרים שגילינו על מי שניסו לחיות בבתים כאלו…

אם אהבתם את הפוסט הזה, אני אשמח אם תשתפו אותו עם החברים שלכם…אם אתם רוצים להיות בטוחים שאתם לא מפספסים אף פוסט, פשוט תלחצו על כפתור הלייק לצד העמוד ותקבלו עדכון בפייסבוק בכל פעם שאנחנו מעלים פוסט חדש

רוצים לעבור לפוסט הבא ולגלות מי בכלל רוצה לחיות באחוזה? (רמז – זו זמרת הפופ האוסטרלית הכי מפורסמת בהיסטוריה) לחצו כאן

מחפשים עוד סיפורים היסטוריים בבלוג שלי? הנה כמה שכדאי לכם לקרוא:

ליידי דיאנה הראשונה: הנסיכה מווילס לא היתה דיאנה ספנסר הראשונה שמצאה את עצמה בנישואים ללא אהבה…

הברונית, ראש הממשלה הצייר ואוליבר טוויסט: משולש רומנטי שהסתבך, הגיע לעיתונות הארצית, ובסוף הוליד את אחת מהדמויות הכי פורסמות בספר של צ’רלד דיקנס

לפתוח מרפאת פוריות במאה ה- 17: מה עושה רוזן כשהמלך מגרש אותו מחצר המלכות? מתחזה לרופא פוריות כדי “לרפא” נשים צעירות כמובן.

כשאדולף היטלר רוצה את הבית שלך: מחברת שהתגלתה בבונקר של היטלר חשפה את התוכניות של הנאצים לבריטניה אחרי הכיבוש כולל את המקום שאותו תכנן לקחת היטלר לעצמו…

הקללה של האישה הכי יפה באירלנד: שתי אחיות עניות מאירלנד הצליחו לעשות את הבלתי אפשרי ולהפוך לסלביטאיות בקנה מידה ארצי, אז איך זה נגמר כל כך מהר וכל כך רע?

רוצים לקרוא את הבלוג מהתחלה? זה הפוסט הראשון

רוצים לבקר באתר באנגלית ולגלות עוד עשרות טירות וסיפורים? לחצו כאן

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

*