החבר ההודי של ויקטוריה שנעלם מעל דפי ההיסטוריה

בפוסט הקודם ביקרנו באחוזת אוסבורן, הבית המפואר שאלברט תכנן עבורו, עבור מלכתו ועבור להקת הילדים שהם ייצרו ביחד. אוסבורן לא הספיק לשמש את המשפחה הרבה זמן לפני שאלברט עצמו מת, וגרם לויקטוריה לשקוע בתוגה, ולהתלבש בבגדי אבלות עד יום מותה. אם קראתם את הפוסט אז אתם יודעים שלמרות שויקטוריה מעולם לא התחתנה פעם נוספת, ושהיא אכן הפגינה סימני אבלות, היא לא “התעלמה” לחלוטין מהמין הגברי, והמשרת הסקוטי שלה, ג’ון בראון, הפך להיות לאחד מחבריה הקרובים ביותר ולגיבור רב המכר שהמלכה כתבה על המסע המשותף שלהם בהיילנדס הסקוטיים.

כשג’ון בראון מת, ויקטוריה מצאה את עצמה שוב לבדה, אבל לא להרבה זמן כיון ששוב פעם נכנסה לתמונה דמות משרת גברית, רק שהפעם מדובר בדמות שעד לא מזמן נחשבה לדי מסתורית, מדובר בעבדול קארים, שהיה המשרת ההודי של ויקטוריה, והפך מהר מאוד להיות המזכיר האישי שלה, והדמות שהחליפה את ג’ון בראון בקשר שלה עם ויקטוריה.

בניגוד למערכת היחסים בין ויקטוריה לבין בראון, שרבים ייחסו לה מאפיינים רומנטיים (כולל הבנות של ויקטוריה), במקרה של עבדול קארים אף אחד לא חשב שמדובר בקשר מסוג אחר. כשעבדול קארים הגיע לאוסבורן הוא היה בן 24 וויקטוריה הייתה בת 70, אבל המלכה מיד נקשרה אליו ושידרגה אותו לתפקיד שאותו היא כינתה “המונשי” כלומר המורה שלה. וויקטוריה הייתה (בין השאר) גם הקיסרית של הודו, ובאותו זמן נסתיימה בנייתו של אגף חדש באחוזת אוסבורן שעוצב בסגנון הודי, ולמרות שוויקטוריה מעולם לא ביקרה בתת היבשת הזו (המלך הבריטי הראשון שביקר בהודו היה ג’ורג’ החמישי), היא החליטה שבתור קיסרית, היא חייבת ללמוד את התרבות של נתיניה.

בני המשפחה של ויקטוריה לא אהבו, בלשון ההמעטה, את קארים והכינוי שלו היה ג’ון בראון עם טורבן. ואכן, קארים קיבל את החדר הישן של ג’ון בראון, ואפילו קיבל מרכבה פרטית משלו. אגב, בניגוד לג’ון בראון הוא גם היה נשוי ואישתו גם חיה בארמון.

אפשר להבין אלמנטים מסויימים בזעם שהופנה כלפי עבדול קארים. היחס המיוחד שויקטוריה העניקה למונשי שלה, גרם לו לביטחון עצמי מופרז והוא החל להתנהל בצורה מאוד שחצנית. בכל פעם שמישהו מהצוות או מבני המשפחה של ויקטוריה העז להתלונן על ההתנהגות שלו, ויקטוריה הייתה תוקפת אותם וטוענת שהם פשוט גזענים. פעם אחת שויקטוריה תכננה לצאת לחופשה בריבריירה הצרפתית היא רצתה לקחת את עבדול קארים איתה במרכבה. שאר צוות המשרתים שבשלב הזה כבר סלד מהמונשי הודיע שאם עבדול קארים מצטרף אז הם כולם יתפטרו. ויקטוריה נכנסה לאחד מהתקפי הזעם שלה (ויקטוריה הייתה ידועה בהתקפי הזעם שלה, שאפילו כשאלברט היה בחיים הוא היה נמלט מהחדר כשהם היו מתרחשים, והוא היה כותב לה מכתבי אהבה ומעביר אותם מתחת לדלת עד שהיא תירגע. בשלב מסויים אפילו עלה החשש שהתקפי הזעם האלו הם השלב הראשון במחלת נפש שהמלכה אולי ירשה מסבא שלה, ג’ורג’ השלישי שבילה את השנים האחרונות של חייו כשהוא משוגע). בסופו של דבר המשרתים התקפלו והמונשי נסע עם ויקטוריה וזכה להיות מוצג בפני כל האצולה הצרפתית שפגשה את ויקטוריה בחופשתה.

אבל, לכל שבת יש מוצאי שבת… כשויקטוריה נפטרה לבסוף ב- 1901 בני המשפחה שלה פעלו בנחישות ובמהירות. עבדול קארים לא רק שפוטר ממשרתו, הוא גם גורש בחזרה להודו ביחד עם כל בני משפחתו. זה לא הספיק למשפחה והם גם דאגו לשרוף את כל ההתכתבויות והמכתבים שלו ושל ויקטוריה. אבל מה עם היומנים של המלכה? בפוסט הקודם ציינתי כבר שויקטוריה הייתה כתבנית יומנים שקדנית בכל חייה והיומנים שלה מילאו לא פחות מאשר 700 ספרים עם חמישים מליון מילים. האם עבדול קארים לא הופיע ביומנים האלו? ובכן, היום כשאנחנו קוראים את יומני ויקטוריה, אנחנו לא קוראים את הטקסט המקורי שכתבה המלכה. לקראת מותה ויקטוריה ביקשה מביתה הצעירה, הנסיכה ביאטריס, לערוך את היומנים שלה ולהוציא מהם כל אלמנט שעלול להביך את בית המלוכה, מה שאומר שהיומנים עברו צנזורה קפדנית, והיום היומנים שאנחנו קוראים הם בעצם בכתב ידה של ביאטריס, ואין בהם שום איזכור לעבדול קארים.

אז איך המונשי שנעלם מעל דפי ההיסטוריה חזר לתודעה? ובכן, ויקטוריה לא אהבה לכתוב רק יומנים, היא גם אהבה לכתוב מכתבים לבנות שלה. ביתה הבכורה, שגם נקראה ויקטוריה והיתה נשואה למלך פרוסיה (ומאוחר יותר הפכה לקיסרית גרמנה). ויקטוריה האם לא סתם כתבה לביתה, היא הפגיזה אותה בכל כך הרבה מכתבים עד שרשויות הדואר נאלצו להתחנן בפני המלכה שתאט קצת את הקצב. את המכתבים שהבת כתבה לאם הצליחה המשפחה להשמיד אם היו בהם קטעים מביכים, אבל המכתבים שהאם כתבה לבת נשארו בגרמניה הרחק מידי ביאטריס. בשנות השישים כשההיסטוריונים מצאו את אוסף המכתבים הזה והחלו לחקור אותו התגלה מחדש קיומו של עבדול קארים במילותיה הישירות של המלכה. מהמכתבים עולה שהמונשי, לא רק שלימד את ויקטוריה על תרבות הודו, הוא גם הצליח להשפיע עליה להעדיף את תושביה המוסלמים של הודו על פני תושביה ההינדים. כשקארים נפטר לא היו לו ילדים, אבל מאוחר יותר כשחל הפיצול בין הודו ופקיסטן, בני משפחתו המורחבת עזבו את הודו ועברו למדינה החדשה.

בשנת 2017 הופק סרט שמתאר את מערכת היחסים שבין ויקטוריה ועבדול קארים בכיכובה (כמו תמיד) של ג’ודי דנץ ועלי פייזל.

אהבתם לקרוא את הסיפור? אם תשתפו אותו (על ידי לחיצה על כפתור ה- F) מתחת תוכלו לעזור לנו להפיץ את הבלוג. תודה!