הכל התחיל בטירת סודלי (Sudeley Castle)

המרדף המשפחתי שלנו אחרי הטירות ובתי האחוזה של בריטניה החל בוקר סתווי אחד בטירת סודלי שנמצאת במחוז בגלוסטרשייר, ובחבל ארץ הקרוי הקוטסוולדס. זה המקום הנכון ביותר להתחיל בו את הבלוג שלי, אבל האמת היא שהבלוג הזה החל להיווצר כמה חודשים קודם לכן כשעברנו לגור בפעם הראשונה מחוץ ללונדון.

כשאתה גר בלונדון, אתה נשאר בלונדון, זה היה סיכום המציאות שלי במשך שנים ארוכות שחיינו בבירה האנגלית, אבל ברגע שיצאתי ממנה והתחלנו להתנייד באמצעות מכונית כל בריטניה נפתחה לפתע. בהתחלה לא כל כך ידענו מה לעשות עם כל המבחר הזה. גילינו שאנחנו אוהבים לטייל, והתחלנו להסתובב בין כל מיני עיירות עתיקות, כפרים מקסימים ופארקים לאומיים, ומסלולים מוגדרים (יש פה המון מסלולים מאוד ארוכים בסגנון שביל ישראל)ץ מצאנו תחביב מוזר של ללכת את ה- Thames Path שזה שביל שמאפשר ללכת לאורכו של כל נהר התמזה מאוקספורדשייר ועד הים (כולל חצייה של לונדון), אבל עדיין כל הטיולים שלנו היו קצת לא מפוקסים, והרבה פעמים היינו מגיעים למקום מסוים רק כדי לשבת לכוס קפה איפשהו, להסתובב קצת ברחוב הראשי, לאכול ארוחת צהריים ולחזור הביתה.

ואז הגענו יום אחד לטירת סודלי (Sudeley Castle)… זה היה בחודש אוקטובר, והיה יום בהיר. הרבה זמן תכננו להתחיל לעשות טיולי הליכה בגבעות הקוטסוולדס, הטירה ממוקמת ליד עיירה בשם Winchcombe והיא מגדירה את עצמה כבירת הטיילים של הקוטסוולדס, אז היא נראתה לנו כמו מקום מצויין להתחיל לצעוד בו (לא פחות משישה שבילי הליכה שונים עוברים בעיירה). כמה ימים קודם לכן ירדו גשמים רציניים, אז ברגע האחרון החלטנו לוותר על טיול ההליכה ולבקר בטירה במקום.

לפני שנדבר על הטירה כדאי לומר כמה מילים על האזור. הקוטסוולדס מוגדר כ- AONB שזה ראשי תיבות באנגלית ל- Area of natural beauty אז אפשר לומר שכבר מפירוש שם נוצרת סוג של ציפייה, נכון?  במשך מאות שנים הקוטסוולדס נחשב לאזור עשיר במיוחד בזכות זן הכבשים המיוחדות שגידלו בו ובזכות תעשיית הצמר שלהן. זו גם הסיבה שהרבה מהעיירות המקסימות ביותר באיזור מכונות גם wool towns

תוואי השטח של הקוטסוולדס כולל בעיקר גבעות ירוקות ונחלים קטנים, ובכל אחת מעונות השנה הוא נראה שונה לחלוטין. הכפרים והעיירות של הקוטסוולדס נחשבים לבין היפים ביותר באנגליה בזכות האבן המקומית שממנה הם בנויים, אבן צהבהבה שמקנה להם צבע זהוב (אם אתם מגיעים ביום ובשעה הנכונה).

ווינצ’קומב היא אחת מאותן עיירות צמר, יש בה רחוב ראשי אחד ארוך מאוד ועתיק מאוד, בתים קטנם שדבוקים אחד לשני, וכל מה שתיירים מחפשים בעיירות בקוטסוולדס, פאבים ציוריים, מסעדות, בית קפה אחד או שניים, מלונות קטנים וחנויות עצמאיות.

טירת סודלי שוכנת כמה מאות מטרים מהרחוב הראשי של העיירה, ובהחלט ניתן להגיע אליה בהליכה. אחת הבעיות העיקריות שמנעו מאיתנו לבקר בטירה קודם היה מחיר הכניסה שלה, אבל כמה ימים קודם לכן עשינו מנוי לארגון בשם HHA שמאגד בתוכו כ- 300 טירות ובתי אחוזה שעדיין מצויים בידיים פרטיות. מנוי שנתי של ה- HHA עולה כמו כניסה לבערך 3 טירות (או 2 אם מבקרים בטירות היקרות יותר), ומאחר וטירת סודלי כמו הרבה טירות אחרות מייצרת לוח שנה פעיל לתושבי האיזור, חשבנו שכדאי לעשות מנוי אך ורק בכדי לבקר בה (עוד לא ידענו כמה שאנחנו עומדים להשתמש במנוי הזה…).

לא כל כך ידענו למה לצפות בטירה, אבל די בטוח שלא ציפינו שהביקור בה ישנה לנו את החיים בטווח הקצר (ואני מקווה שגם בטווח הארוך). מה שהיה מדהים בביקור הזה, ואולי זה מה שדחף אותנו להחליט לרדוף אחרי טירות היה האופן שבו טירת סודלי מתגלה למבקרים שלה. אחרי שעוברים בעיירה (שהיא עיירת קוטסוולד מושלמת בדיוק כמו שחובבי אנגליה מדמיינים), פונים לתוך “רכבת” של בתים קטנטנים עתיקים ומדהימים, בקצה השדרה עומד מה שהיה פעם שער הטירה, והיום הוא עבר הסבה לבית פרטי. לאחר מכן עוברים בכביש/שביל גישה ארוך שחוצה גבעה ירוקה מדהימה שבתחתית שלה גשר ואגם. בכל הזמן הזה טירת סודלי חבויה מהעין. בשלב הבא מגיעים למגרש החניה ולמרכז המבקרים, ועדיין אין זכר לטירה. אחרי הכניסה לשטח הטירה עצמה עוברים הליכה קצר בגנים שלה שלוקח אתכם  לחורבות של אסם מהמאה ה- 15 שבו נהגו לגבות מיסים מהדיירים באחוזה. כיום נותרו ממנו חורבות שהשתלבו יפה עם הצמחים המטפסים של סודלי, ברגע שחוצים את האסם מתגלה הטירה בפעם הראשונה, ומעניקה לכם רגע של וואו…

הביקור בטירת סודלי היה ביקור אחר משאר הביקורים שערכנו בטירות ובתי אחוזה, מאחר והגעתי אליו מבלי שעשיתי מחקר מוקדם, ומבלי שהכרתי לעומק את ההיסטוריה של אנגליה. את הפוסט הזה אני כותב בדיעבד, כך שאני יכול בקלות לומר שסודלי היא אחת מהטירות הכי טובות “למבקרים מתחילים”, מאחר והיא מציגה לכם שני עולמות שונים.

כמו רוב הטירות באנגליה, טירת סודלי נבנתה והשתנתה לאורך כמעט 1000 שנים. היא נבנתה בתחילה כמבנה מבוצר שהיה מוקף בתעלה מגן, והחל מהמאה ה-16 התחילה לעבור טרנספורמציה לכיוון של ארמון מהודר. כמו הרבה טירות נוספות הטירה נהרסה במהלך המאה ה- 17 בעקבות מלחמת האזרחים האנגלית. מה שאתם רואים היום הוא בעצם שחזור ויקטוריאני של הטירה (שבמקרה הזה נשאר נאמן למקור הטיודוריאני), שחזור שהחל בזכות צמד אחים בעלי מפעל כפפות שרכבו יום אחד בשנת 1837 והתלהבו מהחורבות של סודלי, הם רכשו את הטירה והחלו לשפץ אותה. השיפוץ נמשך במשך מספר דורות של המשפחה, אבל הוא מעולם לא הקיף את כל הטירה, וזה אחד היתרונות הבולטים שבה, כיון שסודלי היא אחת מהטירות היחידות שמשלבת בתוכה גם טירה בנויה וגם הריסות של טירה ימי ביניימית.

מה שהופך את סודלי לטירה מושלמת למבקרים מתחילים היא העובדה שהיא לא גדולה במיוחד, וגם הגנים הפורמלים שלה לא מתפרשים על שטח נרחב, זה אומר שתוכלו לגלות את כולה בשעתיים שלוש (תלוי כמה זמן תקדישו לתערוכה המצוינת שלה), ואם תגיעו עם ילדים, הם גם יהנו לשחק בגן המשחקים הגדול שלה, ובוודאי גם ייהנו לגלות את פינת החי של הטירה הכוללת אוסף פסיונים נדירים מכל העולם.

הרבה פעמים טירות (בעיקר כאלו שנמצאות בידיים פרטיות) אוהבות מטעמי שיווק למכור את עצמם בזכות אירוע מסויים או דייר מסויים שחי בהם, וסודלי לא שונה מהן. במקרה של סודלי מקור הגאווה העיקרי של הטירה הוא בדיירת בשם קתרין פר שחיה בה בסך הכל שנה וחצי… קתרין היתה אישתו השישית והאחרונה של הנרי השמיני, ואחת מהנשים הכי מרשימות במאה ה- 16, היא הייתה פרוטסטנטית אדוקה (והראשונה באנגליה לזכות בלוויה פרוטסטנטית), והיא התחתנה עם הנרי כשהוא כבר היה שמן ומפלצתי (ובזמן שהייתה מאוהבת בגבר אחר). עבורו זה היה הטקס השישי במספר, עבורה אלו היו הנישואין השלישיים. קתרין האמינה שהיא צריכה להתחתן עם המלך בכדי להגן על המהפכה הפרוטסטנטית שהחלה לתפוס תאוצה בממלכה, אבל אם כבר להיות מלכה, אז למה לא להנות מזה? בטירת סודלי יש רשימה של כל השמלות והנעליים שהיא הספיקה לרכוש בשלוש שנים שבהם היא הייתה מלכת אנגליה, וזו רשימה מאוד מכובדת לתקופתה.

חשוב להדגיש שלמרות שהפוקוס בסודלי הוא על קתרין פר, הם לא שוכחים את שאר ההיסטוריה המאוד מכובדת של הטירה. סודלי שיחקה תפקיד מאוד מעניין בזמן מלחמות השושנים בסוף המאה ה- 15 שבסופם היא הפכה להיות טירה מלכותית בבעלות ריצ’רד השלישי, אחד המלכים המפורסמים ביותר (בעיקר בגלל שהוא חיסל את שני אחייניו שאחד מהם כבר הוכר בתוך המלך אדוארד החמישי). ריצ’רד לא הספיק ליהנות מהתוספות לטירה שהוא בנה (אלו שמעולם לא שופצו על ידי האחים דנט והשושלת שלהם), כיון שהוא הפסיד בקרב בוסוורת והפך להיות למלך האנגלי האחרון שמת בשדה הקרב. אחריו עלה לשלטון הנרי טיודור שהוכתר בתור הנרי השביעי. סודלי הפכה להיות טירה בבעלות הכתר, ומאוחר יותר זכתה לביקור של הנרי השמיני עם מלכתו השנייה אן בולין.

כאמור אחרי מותו של הנרי, קתרין פר עברה לגור עם בעלה הרביעי תומס סימור, ובפעם הראשונה גם נכנסה להריון… זה לא הסתיים טוב מבחינתה ולכן השהות שלה בסודלי לא הייתה ארוכה, אבל היא נקברה בסודלי וזה הופך את הטירה לטירה הפרטית היחידה שמכילה קבר מלכותי.  מה שמעניין הוא שהתפקיד של קתרין פר לא הסתיים במותה… כמו שכבר סיפרתי טירת סודלי נהרסה אחרי מלחמת האזרחים, ובין השאר גם הכנסיה שלה נהרסה מה שגרם לקבר של קתרין פר להיעלם ל- 140 שנים.

במהלך המאה ה- 18 קבוצת נשים שביקרו בטירה ביקשו מאיכר מקומי שיעזור להם לחפור בערימה של פסולת, והן נדהמו לגלות ארון קבורה עשוי מעופרת, כשהם פתחו את הארון הם גילו לתדהמתם שגופתה של קתרין פר השתמרה בצורה מושלמת (קצת ערפדי), הסיבה לכך הייתה שהמלכה לשעבר נעטפה במספר שכבות של בדים שהגנו עליה, והארון עצמו היה אטום. הגילוי שלה הפך את טירת סודלי לאטרקציה תיירותית בתקופה הג’ורג’יאנית, ומשכה אליה אפילו את המלך ג’ורג’ השלישי שכמעט מצא בה את מותו. זה היה גם אחד הגורמים לכך שהביאו את האחים דנט מאוחר יותר לקנות את הטירה ולשקם אותה. למרבה הצער, מאחר והארון של קתרין פר נפתח מספר פעמים, הטבע עשה את שלו ותוך זמן קצר הגופה שלה נהרסה לחלוטין והפכה לאבק, אבל לפני שזה קרה מישהו הספיק לקחת לה כמה שיניים וקווצת שיער ואתם יכולים לראות אותם בתערוכה ההיסטורית של סודלי (קצת קריפי אבל עדיין מרשים, מתי לאחרונה ראיתם שיניים של מלכה בת 500?).

סודלי הפכה להיות הבית של משפחת ברוקהרסט –  דנט, והיא מהווה בית עבורם (בחלק של הטירה) עד היום. זה לא קל לתחזק טירה פרטית, ולפי בני המשפחה העלות השנתית של האחזקה שלה עומדת על מליון וחצי פאונד, למרבה מזלם בתחילת המאה ה-20 אחד מבני המשפחה התחתן עם הבת של האיש הכי עשיר בממלכה, היא ירשה חלק מאוסף הציורים הנדירים שלו והביאה אותו איתה, מדי פעם כשחסר להם בקופה כסף הם מוכרים את אחד הציורים…

הבן של בעלת הטירה הנוכחית הוא מפיק טלוויזיה וקולנוע, ובזכותו הטירה זכתה להרבה פרסום גם בעת המודרנית, זה קרה כשהשחקן האנגלי יו גרנט נתפס עם יצאנית בהוליווד בזמן שהוא היה בן הזוג של ליז הארלי (זוכרים את זה?). הצהובונים באנגליה רדפו את ליז לכל מקום וכדי לברוח מהם היא נמלטה לטירת סודלי, מאוחר יותר ליז הארלי סגרה מעגל וערכה את טקס הנישואין שלה בטירה (הטקס נערך בכנסייה שבה קבורה קתרין פר), לטקס הגיעו גם אלטון ג’ון וקיית מוס.

עד עכשיו נתתי לסודלי בעיקר מחמאות, אבל צריך גם לציין את נקודת התורפה היחידה שלה – החדרים בתוך הטירה לא כל כך מרשימים ביחס לטירות אחרות. למעשה החלק המעניין העיקרי בטירה הוא התערוכה היסטורית שלה שמתחילה עוד בממצאים ארכיאולוגים שהתגלו באיזור ומסתיימת בתקופה הויקטוריאנית של הטירה שבה בעלת הטירה, אמה דנט, אהבה לאסוף חתימות של אנשים מפורסמים, ואוסף החתימות שלה (זיגמונד פרויד, לינקולן, וושינגטון ועוד…) מפאר אותה. החדרים האחרים של הטירה מייצגים תקופות שונות בחיי הטירה – חדר טיודוריאני, חדר סטיוארטי, חדרים וויקטוריאני וכו, יש הרבה מאוד חפצים מעניינים בחדרים, אבל אין וואו פקטור שיש בהמון טירות אחרות.

זה לא רע כמו שזה נשמע, מאחר וסודלי היא באמת טירה מדהימה שיודעת לספר את הסיפור שלה בצורה בלתי רגילה (וזה לא דבר של מה בכך). עוד יתרון עצום של הטירה הוא המיקום שלה, אם אתם מחליטים לעשות יום טיול בודד מחוץ ללונדון הנסיעה לסודלי תיקח לכם פחות משעתיים (אם תתחילו את המסע ממערב לונדון).

הטירה עצמה יושבת באיזור הקוטסוולדס שמפורסם בגבעות הירוקות המדהימות שלו, והנוף שנשקף מהטירה הוא בהחלט נוף מייצג, אבל אם תחליטו לשלב את הטירה בביקור באטרקציות נוספות תוכלו למשל ליהנות מהעיר צ’לטנהאם שמצויה במרחק של פחות מרבע שעה נסיעה. צ’לטנהאם הייתה עיירה מנומנמת עד שגילו בה מעיינות מרפא, ואז בתקופת ג’ורג’ הרביעי היא נתנה פייט לבאת’ ומשכה אליה את כל עשירי אירופה. כתוצאה מזה כל מרכז העיר מורכב מארמונות ובתים בסגנון הריג’נסי. העיר מלאה במסעדות מעולות, בתי קפה עצמאיים ופארקים מקסימים. אם אתם מחליטים לשמור על תימה קוטסוולדית, יש כמה עיירות וכפרי קוטסוולד אחרים ששווה להכיר באיזור. בורטון על מים (Burton on the water) הוא כנראה הכפר הכי תיירותי שיש, אבל תוכלו ליהנות גם מעיירות כמו ברודווי, סטואו (Stow on the Wold) , ומורטון (Moreton in marsh). אם אתם מחליטים לעשות יום טיול בודד מחוץ ללונדון הנסיעה לסודלי תיקח לכם פחות משעתיים (אם תתחילו את המסע ממערב לונדון).

אהבתם את מה שקראתם? “תפיצו את האהבה” תלחצו בבקשה על כפתור השיתוף בפייסבוק, תודה!

רוצים לגלות מה קרה כשהמלכה אליזבת קפצה לבקר בסודלי? לחצו לפוסט הבא

רוצים לקרוא את הבלוג מהתחלה? זה הפוסט הראשון

רוצים לבקר באתר באנגלית ולגלות עוד עשרות טירות וסיפורים? לחצו כאן