אחד הדברים המיוחדים ביותר בעיני במירדף הטירות שלנו הוא לגלות סיפור אחד שקשור בכמה טירות ואחוזות שאנחנו מבקרים, בעיקר כאשר בכל מקום הסיפור מסופר בצורה מעט שונה. הסיפור על הרייט המשוגעת והנסיך מווילס הוא אחד מאותם סיפורים כיון שפיסות שונות שלו התגלו באחוזת וויטלי, בית הרפאים המרשים ביותר באנגליה, באחוזת לונגלית, ביתם של “רומיאו ויוליה האמיתיים” ולבסוף באחוזת צ’יזיק בליבה של לונדון. הסיפור הזה הוא גם אחד הסיפורים העצובים ביותר, והוא מהווה דוגמא נוספת לחוסר השיוויון הבוטה ששרר באנגליה בין גברים ונשים במהלך ההיסטוריה.

את הסיפור הזה צריך להתחיל במלכה ויקטוריה, או יותר נכון, בעובדה שהמלכה ויקטוריה פשוט סירבה למות (אתם מכירים מלכות כאלו?), מה שהותיר את בנה הבכור, יורש העצר, משועמם להחריד. אלברט, או ברטי כמו שהחברים כינו אותו, היה מתוסכל. הוא רצה לפתח קריירה צבאית, אבל אימא שלו סירבה, הוא רצה לעסוק בנושאים מדיניים, אבל היא לא נתנה לו, אז מה נשאר לו לעשות? להסתובב בין אצילי הממלכה, לצוד, לרקוד בנשפים, ולנהל רומנים…

אחד המקומות שהנסיך אהב לבקר בהן היה ביתו של אציל סקוטי בשם סר תומס מונקריף, שחי באחוזה ליד העיר פרת’ בסקוטלנד. לתומס היו לו פחות מאשר שמונה בנות יפהפיות, וככל הנראה שבבית שררה מתירנות מינית שהפכה את המסיבות והאירועים החברתיים שבו לפופולריים במיוחד. כאשר בנותיו של סר תומס הגיעו לפירקן הוא החל לחתן אותן, ולא תמיד טובת הכלה עמדה לנגד עיניו, הרי אחרי הכל חתונה בעידן הויקטוריאני הייתה יותר איחוד חברתי כלכלי מאשר עניין שקשור לאהבה. את ביתו הבכורה ג’ורג’ינה הוא חיתן עם הרוזן מדאדלי מאחוזת וויטלי. ג’ורג’ינה הייתה בת 19 והרוזן היה בן 48, אחריה, בשנת 1866, כשהגיעה גם היא לגיל 18, חותנה אחותה הרייט עם אציל בדרגת ברונט בעל אופי דוחה בשם צ’רלס מרדונט (אם אתם צריכים תזכורות לגבי דרגות האצולה באנגליה אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי “תארים מתקדמים”). מורדונט היה בן 30, ותחומי העניין שלו כללו ניהול רומנים, ציד ומלחמה בילתי פוסקת בדיירים שלו (החוואים ששכרו ממנו חוות) שניסו להתאגד על מנת לשפר את החוזים שלהם איתו.

מוסד הנישואין הויקטוריאני, בעיקר בחברה הגבוהה, היה מוגדר בצורה קצת שונה כאמור ממה שאנחנו מכירים כיום. בני הזוג ישנו בחדרים נפרדים, וניהלו במידה מסויימת חיים נפרדים שכללו, בין השאר, גם שלל רומנים. עם זאת היתה הפרדה ברורה באופן שבו נשים וגברים יכלו היו לנהל רומנים כאלו. בעוד שהגבר היה יכול לנהל את אותם רומנים החל מיום החתונה, האישה הייתה אמורה ללדת קודם בן יורש שימשיך את השושלת לפני שהיה מותר לה “להתחיל לחגוג”, אבל היא הייתה חייבת לנהל רומנים עם גברים מהמעמד המתאים. כשאישה חרגה מקוד ההתנהגות הזה המחיר היה חמור, הדוגמאות הטובות לכך מופיעות בסיפורים שלי על הברונית סייקס שניהלה רומן עם ראש הממשלה דיזראלי, וליידי וורסלי, האישה עם 27 המאהבים.

וכך, החל מיום חתונתם, צ’רלס מרדונט המשיך לנהל את אורח חייו הנהנתני, תוך ציפיה שאישתו הצעירה תשמור את עצמה רק אליו, אבל אולי היה זה השעמום, החינוך המעט מתירני מבית הוריה, או סתם העובדה שאלו היו נישואים לא מאושרים, שהרייט מרדונט החליטה להתחיל לנהל סידרה של רומנים עוד לפני שיבשה הדיו על הסכם הנישואין שלה.

מאחר וצ’רלס, בעלה, היה “מאוד עסוק” להרייט לא הייתה אמורה להיות בעיה להסתיר את הרומנים שלה, וגם כאשר היא נכנסה להריון מאחד מהמאהבים שלה, עדיין לא הייתה אמורה להיות בעיה, אחרי הכל בדיקות DNA עוד לא היו קיימות אז, והיא בקלות הייתה יכולה לטעון שהילד הוא מבעלה, אבל הדברים החלו להסתבך אחרי הלידה… הרייט ילדה בת בשם ויולט, ולאותה ויולט היה סוג של פגם באחד מהעפעפיים שלה. הרייט נבהלה, וחששה שהפגם נוצר כתוצאה ממחלת מין כלשהי שהיא קיבלה מאחד ממאהביה, ואז היא עשתה טעות והתוודתה באוזני בעלה בנוגע לחששות שלה.

זאת הייתה טעות. צ’רלס מרדונט הזועם, לא אהב לשמוע שאישתו הצעירה עשתה בדיוק מה שהוא עשה כל הזמן, הוא נכנס לחדרה הפרטי והחל לחפש ביסודיות אחרי המכתבים של מחזריה של אישתו. כשהוא מצא אותם והחל לקרוא אותם התברר לו שלא היה מדובר במאהב אחד בלבד, וגרוע מכך, התברר לו שאחד מאותם מאהבים קבועים של אישתו היה לא פחות מאשר יורש העצר, הנסיך מווילס.

צ’רלס החליט שהוא רוצה להתגרש מאישתו. גירושים בתקופה הויקטוריאנית היו סוג של פצצת אטום חברתית, ובמקרה של הרייט וצ’רלס היה מדובר על מתקפה של ממש, מאחר ולהרייט נותרו עוד שש אחיות לא נשואות, ובלגאן מהסוג הזה היה מספיק בכדי לגרום לכך שהן לא תוכלנה למצוא בעל הולם. המשפחה של הרייט נכנסה לפאניקה וניסתה למצוא פיתרון “שיציל” את אחיותיה. הפיתרון שהם הגו לבסוף היה אכזרי אך יעיל, המשפחה טענה כי הרייט התוודתה על הרומנים שלה מאחר ונתקפה בשיגעון אחרי הלידה שלה, תסמונת מאוד פופולרית בתקופה הויקטוריאנית. מאחר ואי אפשר להתגרש מאישה משוגעת, זה היה אמור להציל את שאר האחיות של הרייט, אבל לא אותה.

צ’רלס כמובן שלא אהב את הכיוון הזה, והוא החליט ללכת לבית המשפט, ולזמן לעדות את המאהבים של אישתו, כולל כמובן את המאהב הבכיר ביותר, הנסיך מווילס. כמו שאתם יכולים לשער לעצמכם, הרעיון שהנסיך מווילס יצטרך לתת עדות בבית משפט היה תקדים לא נתפס בכלל, בתקופה שבה המלוכה הייתה אולי לא אבסולוטית, אבל הרבה יותר חזקה ממה שהיא היום. לחצים בלתי נתפסים הופעלו על מרדונט לוותר על הדרישה שלו, אבל הוא לא הסכים ולבסוף בשנת 1870 החל המשפט.

המשפט ארך שיבעה ימים, ובין השאר כלל את העדות של הרופא האישי של הנסיך מווילס שבדק את הרייט וקבע למרבה ההפתעה כי היא אכן משוגעת ולכן לא כשירה לגירושין. לבסוף הגיע תורו של הנסיך לתת עדות. המדינה כולה עצרה את נשימתה כשהנסיך נכנס לבית המשפט של הלורד פנזנס. יורש העצר בילה שבע דקות מלאות בנתינת עדות, ולא נשאל שום שאלה על ידי עורכי הדין המבוהלים של צ’רלס מרדונט, אבל גם זה היה מספיק כדי להפוך את המשפט הזה לסנסציה של בריטניה.

עם חוות הדעת של הרופא המלכותי, להרייט המסכנה לא היה סיכוי, והשופט קבע שהיא אכן משוגעת ושהזוג לא יכול להתגרש. הרייט בת ה-22, נאלתה לבלות את שארית חייה במוסדות שונים, שאחד מהם שכן בתוך אחוזת צ’יזיק, שהייתה בעברה ביתם הלונדוני של הדוכסים מדבונשייר, וממנה המשיכה להתגלגל בין מוסדות שונים עד ליום מותה. אחיותיה של הרייט זכו להתחתן בשידוכים איכותיים, וגיסה של הרייט, הרוזן מדאדלי אפילו הצליח “להשלים” עם יורש העצר אחרי שאיפשר לו להתנחל בביתו המפואר בלונדון שם הוא היה חופשי לנהל עוד כמה רומנים עם נשות החברה הגבוהה.

ומה קרה לביתה של הרייט? ובכן, חמש שנים לאחר משפט הגירושים הראשון, ואחרי שאחיותיה של הרייט חותנו, צ’רלס מרדונט בחר באסטרטגיה חדשה. הוא תבע מאהב אחר של אישתו “שהתנדב” לקחת אחריות במקום יורש העצר, הפעם המשפט הסתיים אחרת ובני הזוג התגרשו. צ’רלס הסכים לגדל את ביתה של הרייט, וויולט, אך הוא מעולם לא העניק לה יחס אבהי, עם זאת היא כן הצליחה למצוא שידוך מצויין והיא התחתנה עם משפחת ת’ין, הבעלים של אחוזת לונגלית המדהימה, ולמעשה היא הסבתא רבא של המרקיז מבאת’ שחי היום באחוזה…

אחוזת לונגלית של משפחת ת’ין

רוצים לעבור לפוסט הבא לחצו כאן

אם אתם רוצים ללמוד על עוד טירות ואחוזות שאפשר לבקר בתוך לונדון וסביבותיה, אתם מוזמנים לקרוא את מדריך רודפי הטירות ללונדון

רוצים לגלות את הסיפורים ההיסטוריים הכי מדהימים שגילינו במסע רודפי הטירות שלנו? החל מזהותם של רומיאו ויוליה האמיתיים ועד לסיפורו של המלך הכי גרוע באנגליה? לחצו כאן 

רוצים לקרוא את הבלוג מהתחלה? זה הפוסט הראשון

מחפשים מידע על טירה ספציפית? היכנסו לאתר שלנו באנגלית 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

*