כשמדברים עם המקומיים באי וויט על אופיו של האי, הם נוהגים להתלונן על כך שהאי היה שקט ונעים עד שההיפסטרים הגיעו אליו, והביאו איתם את הבלגאן של לונדון. כמובן שכשהם מתכוונים להיפסטרים, הם מתכוונים למלכה ויקטוריה ולנסיך אלברט שבנו באי את ביתם במאה ה-19.

אחוזת אוסבורן לחופו של האי נרכשה על ידי אלברט ב- 1845. הרעיון היה לבנות באי סוג של “מקלט משפחתי” שייאפשר לו ולויקטוריה לגדל את ילדיהם הרחק מהרעש וההמולה של עיר הבירה. סיפור האהבה בין ויקטוריה ואלברט מאוד מפורסם, אבל לא רבים יודעים זאת, שאלברט לא נכנס לנישואים האלו מתוך אהבה, אלא מתוך אינטרס. אלברט היה אמנם נסיך, אבל הוא הגיע מנסיכות גרמנית קטנה בשם Saxe-Coburg and Gotha ומאחר והוא היה הילד השני הוא לא היה אמור לרשת את הנסיכות. לעומת זאת, אם הוא יישא לאישה את ויקטוריה שהייתה בת דודתו (אימא של ויקטוריה גם הגיעה מתוך אותה הנסיכות), הוא יוכל דרכה לשלוט באימפריה הכי גדולה בעולם באותה תקופה, ובכך להבטיח את האינטרסים של הנסיכות האהובה שלו. הדרך לשלוט בויקטוריה היתה לדאוג שהיא תהיה בהריון כמעט כל הזמן, מה שאכן קרה…ב- 17 השנים שהם היו נשואים ויקטוריה עברה לא פחות מאשר תישעה הריונות, שגרמו לה להעניק לאלברט יותר ויותר סמכויות בזמן שהיא היתה “מושבתת”.

אחוזת אוסבורן לא רק נרכשה על ידי אלברט, היא גם תוכננה על ידיו, וכמו כן גם הגנים שלה. אלברט גם הגשים את חלומם של הורים רבים, ועל מנת ליהנות מהאחוזה שלו בשקט הוא בנה לילדים שלו בית בשטחים של האחוזה כך שהם יוכלו לגדול עם המטפלות שלהם הרחק ממנו ומויקטוריה. הבית של הילדים נקרא “סוויס קוטג'” ועד היום ניתן לראות בו את האוספים השונים של הילדים, ואפילו את גינת הירקות שלהם (אלברט התעקש ללמד את הילדים את חשיבותה של עבודה בכך שהוא עודד אותם לגדל ירקות בעצמם והוא וויקטוריה ומשלם המיסים, רכשו אותם מהם).

הקוטג’ השוויצרי באחוזת אוסבורן

ויקטוריה, אלברט והילדים הגיעו לאוסבורן לראשונה כבר ב-1861. האחוזה שתוכננה בסגנון איטלקי הוסיפה והמשיכה לגדול עד לשנת 1890 שבה הושק אגף שהוקדש להיותה של ויקטוריה קיסרית הודו. האגף הזה נבנה על ידי אביו של רודיארד קיפלינג (מי שיכתוב על מוגלי ב”ספר הג’ונגל”) וגולת הכותרת שלו היא חדר אוכל שנקרא “דורבר”.

אבל, כמובן שאת החיים של בני המשפחה באחוזה אפשר לחלק לשני חלקים, לפני ואחרי 1861, השנה שבה אלברט נפטר וסיפור האהבה המלכותי נקטע.

מאותה שנה ואילך ויקטוריה הפכה להיות המלכה המתאבלת, והיא התפרסמה בכך שהיא לבשה בגדי אבלות עד מותה ארבעים שנים לאחר מכן. את החדרים של אלברט באוסבורן ויקטוריה התעקשה לשמר בדיוק כמו ביום שהוא מת, ויש משהו כמעט מצמרר לבקר בהם כיום.אבל, בניגוד למה שכולם חושבים, ויקטוריה לא התנתקה מהעולם, ואולי אפילו לא מהמין הגברי, וזה המקום שבו צריך להזכיר את ג’ון בראון, המשרת הסקוטי של ויקטוריה.

ג’ון בראון נולד ביילנדס של סקוטלנד למשפחה ענייה. הוא החל לעבוד כמשרת בארמון בלמורל שויקטוריה ואלברט שכרו לעצמם ב- 1848 (ורכשו אותו ב-1851 לשמחתה של המלכה הנוכחית שמאוד אוהבת אותו). אלברט מאוד חיבב את המשרת הסקוטי שהיה אדם ישיר וחרוץ, ובזכות ההערכה של אלברט גם ויקטוריה חיבבה אותו. אחרי מותו של אלברט, ויקטוריה וג’ון בראון הפכו ממש לחברים טובים. התקופה הויקטוריאנית שנקראת על שמה אולי נחשבת לתקופה של צניעות מוגזמת ושל דגש על הפרדה מעמדית בין אדונים ומשרתים, אבל ויקטוריה עצמה לא התאימה לפרופיל הזה והיא התמסרה אל הקשר הזה, ששמועות רבות אפפו (ועדיין אופפות אותו).

ויקטוריה וג’ון בראון נהגו לישון בחדרים צמודים, ויקטוריה מימנה ציור פורטרט של ג’ון, ואפילו יצרה עבורו שתי מדליות שירות מיוחדות. כמו שאתם יכולים לשער, משפחתה של ויקטוריה לא כל כך אהבה את הקשר הזה, והנסיכה ביאטריס אפילו נהגה לקרוא לג’ון “המאהב של אימא”. ויקטוריה הדפה את הביקורת בלי להתבלבל אבל לפחות פעם אחת אפילו היא הבינה שהיא הגזימה (אבל קצת באיחור) זה היה אחרי שהיא הפכה את ג’ון בראון לכוכב רב המכר שלה…

ויקטוריה וג’ון בראון

המלכה ויקטוריה התפרסמה בכך שהיא ניהלה את אחד היומנים הכי ארוכים ומקיפים בהיסטוריה. היומן הזה היה חלק ממה שכונה “שיטת קנסניגטון” שהיתה ההמצאה של אימא של ויקטוריה (ושל שותפה למזימה סר ג’ון קונרוי). הדוכסית וקונרוי ביקשו לשלוט בויקטוריה הצעירה (ואולי אף להפוך להיות העוצרים שלה במידה ותירש את התואר לפני שתגיע לגיל 18) כחלק מהניסיון הזה ויקטוריה הייתה צריכה לכתוב יומן מפורט בכל יום שאותו השניים היו קוראים על מנת לדעת בדיוק על מה היא חושבת.

ויקטוריה כתבה עד מותה ביומן שהקיף לא פחות מ- 700 ספרים וכלל 50 מליון מילים, אבל היא לא הסתפקה רק ביומן. אחרי מותו של אלברט, ויקטוריה החלה לבלות בסקוטלנד ארבעה חודשים מדי שנה, וכמובן שג’ון בראון הסקוטי הצטרף לכל המסעות שלה. ויקטוריה אספה את הרשמים שלה והפכה אותם לספר שג’ון בראון היה סוג של “הגיבור” שבו. אחד מסיפוריה של המלכה מתאר כיצד היא נפצעה במהלך רכיבה באחד הימים, ואיך ג’ון הרים אותה ברכות וחבש את פצעיה…

כשהספר יצא לאור הוא מיד הפך לרב מכר, וגרם גם לממשלה וגם למשפחה של ויקטוריה להתפלץ. נחשו איך הם הרגישו כשהם שמעו שהמלכה מתכננת להפוך את הספר לסדרת ספרים? מי יודע מה היה מתגלה על ג’ון בראון ועליה בהמשך. השרים שלה ובני משפחתה החליטו שחייבים לעצור את הדבר הזה לפני שהוא ייצא מכלל שליטה, והפעם אפילו המלכה (שהייתה ידוע כעקשנית נחושה) הבינה שהיא הגזימה ורעיון סידרת הספרים נגנז. בשנת 1883 ג’ון בראון נפטר, אחרי חברות של למעלה מ- 20 שנים. ויקטוריה היתה שבורה (לפחות עד שהיא מצאה את הפייבוריט הבא שלה, משרת הודי שכונה “המונשי”). בשנת 1997 יצא הסרט “גברת בראון” שמתאר את מערכת היחסים בין ויקטוריה וג’ון. ג’ודי דנץ’ גילמה את ויקטוריה, ובילי קונלי את המשרת הסקוטי.

למרות האגדות אודות המשפחתיות המלכותית של ויקטוריה ואלברט וילדיהם, עושה רושם שהילדים עצמם לא כל כך תפסו את הילדות שלהם כמאושרת במיוחד. ויקטוריה הייתה אימא עם רצון אובססיבי לשלוט בילדיה (ויותר מאוחר גם בבני הזוג שלהם), וכך, ברגע שהמלכה נפטרה ב- 1901 בנה, שהפך להיות אדוארד השביעי, מיד נתן את הארמון למדינה (ביתה הצעירה עוד הוסיפה לגור בו מדי פעם שכן היא נשאה בתואר המושלת של האי וויט).

כיום אוסבורן מהווה (לדעתי לפחות) את מוזיאון ויקטוריה ואלברט האמיתי. הבית הגדול מלא בחפצים ובסיפורים של הזוג המלכותי, והביקור בו מתנהל כמו קניות בסניף  מאוד גדול של איקאה (כלומר שחייבים ללכת במסלול מוגדר מראש), מה שאומר שאם אתם מבקרים בו עם ילדים צעירים לא בטוח שהם ישרדו עד סוף המסלול.

האחוזה שסביב הארמון היא עצומה, וקשה לי לדמיין שמישהו יכול לבקר בכולה ביום אחד. אנחנו ביקרנו באוסבורן במסגרת הקיץ הכי חם שאנגליה ידעה משנות השמונים, כך שהיה כמעט בלתי אפשרי להסתובב בחוץ, אבל למרבה המזל חלק מהאחוזה כולל גם את חוף הים הפרטי של המשפחה המלכותית, שבו אפשר לאכול גלידה (מלכותית) ולראות את קרון הטבילה של המלכה (נשים ויקטוריאניות לא היו יכולות לרחוץ בים מטעמי צניעות, אז היו להם קרונות שאותם היו סוסים מושכים לתוך המים. לכל קרון היתה סוג של מרפסת מוקפת בוילון וכך המלכה (או כל גברת ויקטוריאנית ראוייה) הייתה יכולה להתרחץ בים מבלי שעיניים סקרניות ייראו את חמוקיה.

אחוזת אוסבורן נחשבת לאטרקציית התיירות הכי פופולרית של האי וויט, אני מודה שאני פחות התרשמתי ממנה, היא לא הרגישה לי כמו טירה או בית אחוזה, ויכול להיות שזה בעיקר עניין של טעם, אבל טירת קריסברוק (שעליה  אני אכתוב בפעם הבאה) נראית לי הרבה יותר מרשימה ומעניינת. אתם מוזמנים לקרוא עליה בהמשך ולהחליט בעצמכם. אם אתם רוצים לעבור לפוסט הבא ולקרוא על הדמות הבאה והמפתיעה שתפסה את מקומה לצד ויקטוריה אחרי מותו של ג’ון בראון, אתם מוזמנים לקרוא עכשיו.

אם אתם קוראים חדשים בבלוג ומעוניינים לגלות מה פספסתם אתם מוזמנים להתחיל לקרוא אותו מהתחלה או לקרוא את אחד מעשרת הפוסטים הכי פופולריים שהיו עד כה:

עשרת הפוסטים הפופולריים ביותר עד כה:

1. עשר הטירות השוות ביותר לביקור באנגליה

2. הכל התחיל בטירת סודלי

3. הכפר של הארי פוטר

4. הקללה של האישה הכי יפה באירלנד

5. המקום הכי יפה באנגליה

6. לפתוח מרפאת פוריות בלונדון של המאה ה- 17

7. המכשפה מטירת לידס (או בומריס)

8. ברוכים הבאים לבית של משפחת צ’רצ’יל : ארמון בלנהיים

9. ליידי דיאנה הראשונה

10. הברונית, ראש הממשלה, הצייר ואוליבר טוויסט

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

*