מסע הטירות שלנו זימן לנו כמה נסיעות לאתרים מאוד מרוחקים ומנותקים בכל רחבי אנגליה, אבל לפעמים אפשר לגלות בית אחוזה שיושב באמצע פארק במערב לונדון, כזה שניתן להגיע אליו בתחבורה ציבורית רגילה. ברוכים הבאים לאחוזת צ’יזיק.
בשבוע שעבר סיפרתי לכם את סיפורה העצוב של הרייט מרדאונט שנשלחה לבית משוגעים על מנת להגן על כבוד משפחתה, ובכדי שהאחיות שלה יוכלו להתחתן כמו שצריך, עכשיו הגיע הזמן לדבר על בית המשוגעים הזה…
אחוזת צ’יזיק היא אחד מהבתים עם ההיסטוריה הכי מעניינת שנתקלנו בהם במסע שלנו. הבית המקורי במקום כבר עמד במאה ה-17. זו הייתה וילה צנועה שהייתה שייכת לרוזנים מבורלינגטון וקורק. זה לא היה מקום המשכן המרכזי שלהם בלונדון, אלא שימש סוג של מקום מפלט כפרי לסופי השבוע. ריצ’רד בויל היה הרוזן השלישי. הוא נולד ב- 1694, וכבר בגיל 9 ירש את התואר ואת הרכוש של המשפחה שהשתרע על שטחים נרחבים ביורקשייר ובאירלנד. עד שהוא הגיע לבגרות אותו רכוש נוהל על ידי אימו, אבל בזכות העובדה שאביו כבר לא היה בין החיים, ברגע שהרוזן הגיע לגיל 21 הוא יכול היה לעשות מה שהוא רצה, ובמקרה של ריצ’רד, הוא רצה להיות ארכיטקט.
כמו רבים מבני האצולה האנגלית, גם ריצ’רד בילה זמן רב במסעות באירופה “הקלאסית” בדגש על איטליה, והוא התרשם מאוד מסגנון הבנייה של ארכיטקט מהמאה ה-16 בשם אנדריאה פלדיו, כשבויל חזר לאנגליה הוא חזר עם ספר מלא שרטוטים, והוא החליט ליישם אותם ולתכנן שני בתים. הבית הראשון היה “בית בורלינגטון” שהיה המשכן המרכזי של המשפחה, ולאחר מכן הוא פנה לאחוזת צ’יזיק ועשה לה שדרוג משמעותי באותו סגנון בנייה איטלקי שזכה לשם המחייב “new palladian” על שם אותו ארכיטקט איטלקי. הוא סיים את אחוזת צ’יזיק ב- 1729, וב-1730 העיצוב שלה כבר התחיל להיות מועתק בכל רחבי אנגליה, והפך להיות “האופנה החדשה” של האצולה האנגלית. בויל זכה לתואר “הרוזן הארכיטקט”
אחוזת צ’יזיק הייתה כאמור סוג של בית משני עבור המשפחה, ובויל התייחס אליה כאל סוג של צעצוע, אבל מהסוג המאוד יקר, בין השאר הוא שכר את שרותיו של צייר מתחיל שיעטר את הקירות והתקרה של האחוזה, אותו צייר מתחיל עשה עבודה ממש מרשימה, וזה גרם למלך ג’ורג’ להזמין את שירותיו מיד לאחר מכן על מנת שיעטר את חדר המדרגות המרכזי של ארמון קנזינגטון…
לרוזן השלישי היו רק בנות ולכן עם מותו תואר הרוזנות של המשפחה “נעלם” והנכסים שלה חולקו בין הבנות. אחוזת צ’יזיק הועברה לביתו שרלוט שהייתה נשואה ללא פחות מאשר לדוכס הרביעי מדבונשייר, וויליאם קבנדיש, שבין השאר היה גם ראש הממשלה. משפחת קבנדיש היא אחת המשפחות הכי מרתקות באנגליה, ואנחנו נתעסק איתה עוד הרבה כשנגיע לדבר על אחוזת צ’טסוורת שהוא הבית המרכזי של המשפחה. כמו משפחת בויל, גם משפחת קבנדיש התייחסה לאחוזת צ’יזיק כאל בית נופש לסופי שבוע, אך מאחר והדוכס היה ראש הממשלה, הבית הזה זכה לארח את כל המי ומי של אירופה.
אם אתם חובבי היסטוריה אנגלית, אז אתם בוודאי יודעים שהדמות הכי מרתקת במשפחת הדוכסים מדבונשייר, היתה לא אחרת מאשר ג’ורג’יאנה, אישתו של הדוכס החמישי, שהיא גם קרובת משפחה של דיאנה הנסיכה מווילס. ג’ורג’יאנה הייתה אחת הנשים הכי מפורסמות במאה ה-18, והיא החליטה להפוך את אחוזת צ’יזיק לביתה המרכזי. יש כמה סיבות שהפכו את הדוכסית לדמות כל כך מפורסמת (שגם זכתה לסרט משלה, “הדוכסית” שיצא ב- 2008 בכיכובה של קיירה נייטלי), הסיבה המוכרת ביותר הייתה העובדה שהיא חיה מספר שנים בשלישיה יחד עם בעלה והמאהבת שלו, סיבה נוספת הייתה שג’ורג’יאנה הייתה אחת הנשים הכי פעילות בפוליטיקה הבריטית של התקופה, והיא “נודעה לשימצה” כמי שחילקה נשיקות לאנשים בתמורה לכך שיצביעו למפלגת “הוויגים” שבה היא תמכה. הכוח והעוצמה של משפחת קבנדיש גרמו לכך שהמסיבות שנערכו באחוזת צ’יזיק הלכו והפכו להיות מרכז העניינים של אירופה, והם משכו אליהם לא רק את האצולה והמלוכה האנגלית אלא גם את האירופאית. ב- 1844 למשל נערכה באחוזה מסיבה לכבוד הצאר הרוסי, ואורחות הכבוד היו לא אחרות מאשר ארבע גי’רפות.
ג’ורג’יאנה מאוד אהבה את אחוזת צ’יזיק, והיא קראה לה “גן העדן הארצי שלה”, אבל היה משהו באחוזה שבאמת הצליח לקשר אנשים לגן עדן כיוון ששני פוליטיקאים “הצליחו” למות בתוכה, קודם היה זה ג’יימס פוקס, שהיה קרוב משפחה של ג’ורג’יאנה וגם שר החוץ הראשון של אנגליה, והבא אחריו היה ראש הממשלה ג’ורג’ קאנינג, מה שמדהים הוא ששניהם מתו באותו חדר…
בנה של ג’ורג’יאנה, הדוכס השישי מדבונשייר, פחות התעניין בפוליטיקה ויותר התעניין באגרונומיה. הוא החליט לבנות באחוזת צ’יזיק את החממה הארוכה ביותר באנגליה, והתעסק בהכלאות שונות של צמחים. אנחנו חייבים המון תודה לאותו דוכס, כי אחד מהפרוייקטים שלו היה פיתוח של בננה, שהפכה להיות הבננה שכולנו אוכלים היום, למעשה השם הרישמי שלה הוא בננת קבנדיש, והכל התרחש בצ’יזיק שלנו.
ב- 1860 העניינים החלו להשתבש כשמשפחת קבנדיש החליטה למכור את האחוזה, ותוך כדי כך לרוקן אותה מכל חפצי האומנות שהיו בתוכה. הרוכש של האחוזה היה תומס ת’וק מי שנחשב למומחה מספר אחת בפסיכיאטריה של התקופה הויקטוריאנית. הוא החליט להפוך את האחוזה למוסד שיטפל בבני המעמד הגבוה שסבלו ממחלות נפש שונות, אחת מהלקוחות שלו הייתה כאמור אותה הרייט מרדאונט שאושפזה לכל חייה רק כדי שבעלה לא יתגרש ממנה, מה שיפגע באחיות שלה ובסיכויי החתונה שלהן. אני מניח שאם היו עוד נשים כאלו, עם אותה “בעיה”, המודל העיסקי של תומס הלך מצויין.
צ’יזיק המשיכה לנדוד בין רוכשים שונים ותוך כדי כך מצבה הלך והתדרדר, בשלב מסויים במהלך המאה ה-20 המקום אפילו שימש כתחנת מכבי אש. במלחמת העולם השנייה, האחוזה סבלה מפגיעה של אחת מהרקטות הנאציות מסוג V2 שנחתה בסמוך לה.
אחרי המלחמה הועברה האחוזה לידי הממשלה למה שכונה “משרד העבודות”, מאוחר יותר המשרד הזה עבר ארגון מחדש והפך לחברה חצי ממשלתית המוכרת יותר בשם – English Heritage. ההחלטה שלהם הייתה להרוס חלק מההרחבות של משפחת קבנדיש על מנת להחזיר את האחוזה לאופן שבו היא נראתה בימי הרוזן הארכיטקט, ולהפוך את הגנים שלה לפארק ציבורי. התוצאה היא שהיום אנחנו יכולי לבקר בגני האחוזה בחינם, וליהנות מהגנים הפורמלים שלה ללא תשלום. זה כמובן בונוס רציני לכל חובבי הגנים וההיסטוריה.
הכניסה לאחוזה עצמה היא בתשלום, ולמרבה הצער, כל הסיפורים המדהימים שסיפרתי לכם על האחוזה לא ממש באים לידי ביטוי בביקור עצמו. בדרך כלל האינגליש הריטג’ יודעים לנהל פחות או יותר את המקומות שלהם, כך שהם יהפכו להיות חוויות חיוביות למבקרים, אבל פה, לדעתי, הם פספסו בגדול.
עדיין, אם אתם בלונדון, וכבר ביקרתם בכל האטרקציות המרכזיות ואתם מחפשים משהו אלטרנטיבי שמשלב גם היסטוריה, גם ארכיטקטורה וגם כיף לכל המשפחה (בפארק תמצאו גן משחקים מעולה לילדים ולצידו בית קפה), אזי אחוזת צ’יזיק היא אחד המקומות הכי שווים שיש למערב לונדון להציע.
רוצים לעבור לפוסט הבא? לחצו כאן
אם אתם רוצים ללמוד על עוד טירות ואחוזות שאפשר לבקר בתוך לונדון וסביבותיה, אתם מוזמנים לעקוב אחרי עמוד רודפי הטירות שלנו בפייסבוק, ולקרוא את מדריך רודפי הטירות ללונדון
רוצים לגלות את הסיפורים ההיסטוריים הכי מדהימים שגילינו במסע רודפי הטירות שלנו? החל מזהותם של רומיאו ויוליה האמיתיים ועד לסיפורו של המלך הכי גרוע באנגליה? לחצו כאן
רוצים לקרוא את הבלוג מהתחלה? זה הפוסט הראשון
מחפשים מידע על טירה ספציפית? היכנסו לאתר שלנו באנגלית
