אחד הדברים שאני הכי נהנה מהם במהלך הסיורים שלי באחוזות באנגליה הוא להיתקל בסיפור בשני מקומות שונים, ולפעמים לגלות שכל צד אוהב לספר אותו קצת אחרת. כך היה לי כשביקרתי באחוזת קוטון ואחוזת שרבורן כשגיליתי את הסיפור של בס וסר וולטר ריילי.
כשאנחנו מבקרים בבתים ובטירות באנגליה, אני תמיד אוהב למסגר את הביקור ולתת לו שם שיסכם אותו. אחרי הביקור שלנו באחוזת קוטון חשבתי לעצמי שגילגוליה של האצולה הקתולית יהיה השם האידיאלי מאחר והסיפור של משפחת תורקמורטון שחיה באחוזה הזו הוא דוגמא פנטסטית לגורל המיעוט הקתולי באנגליה, בדגש על ימיו הקשים בתקופת המלכה אליזבת.
אחד הדברים הנחמדים ביותר בביקור באחוזת קוטון קורט הוא המיקום שלה. אחוזות מסויימות באנגליה שוכנות במה שניתן לכנות “חורים רציניים”. כדי להגיע אליהם צריך לעבור בדרכים צרות ולא נעימות. המקרה של אחוזת קוטון שונה כיון שהאחוזה שוכנת לצידי כביש ראשי (A435 למי ששאל) בתוך עיירה הנושאת את השם קוטון, לא רחוק מ- Stratford-upon-Avon עיר תיירותית יפה להפליא שמפורסמת בעיקר בזכות העובדה ששם נולד וויליאם שייקספיר.
משפחת תורקמורטון הייתה משפחה קתולית אדוקה, שהצליחה לבנות לעצמה פורטפוליו נדל”ני די רציני. באופן פרדוכסלי בניית האחוזה, שהייתה סוג של הצהרת כוונות של סר ג’ורג’ תורקמורטון, הסתיימה ב- 1530, ממש ברגע האחרון לפני שהנרי השמיני מחולל את רעידת האדמה שלו שבמסגרתה הוא מנתק את אנגליה מהסמכות הרוחנית של האפיפיור.
סר ג’ורג’ היה חבר ממש טוב של הנרי, והוא הרגיש אפילו בטוח מספיק להגיד למלך את דעתו על כל נושא הגירושים מהמלכה קתרין מארגון. יתירה מכך, סר ג’ורג’ אפילו התפרסם בכך שטען שהנרי לא שכב רק עם אן בולין, אלא גם עם אחותה ועם אימא שלה! (שהייתה אמורה להיות זו שגאלה אותו מבתוליו בגיל 11). תגובתו של הנרי הייתה “לא נגעתי באימא,” אבל ככל הנראה שהמלך שיקר. אם הקשבתם להרצאה הראשונה של רודפי הטירות, אתם בטח זוכרים את הסיפור של משפחת הווארד, המשפחה הלא מלכותית הכי גבוהה באנגליה, פעמיים המשפחה הזו שלחה להנרי מלכות, ופעמיים הן איבדו את הראש (אן בולין וקתרין הווארד). אימא של אן בולין שנקראה אליזבת הווארד הייתה מבוגרת מהנרי השמיני ב-11 שנים, ובצעירותה היא שירתה את אימא שלו, ולאחר מכן הייתה בת הלוויה של קתרין מארגון בזמן שזו הייתה נשואה לאחיו. על פי השמועות שרצו בארמון היא הייתה המאהבת הראשונה של הנרי (הגירסא הטיודוריאנית של “המתבגר”).
הנרי השמיני לא היה מלך שאהב ביקורת, וב-1536 סר ג’ורג’ מצא את עצמו בטאואר. למרבה המזל שלו, הנרי הסתפק במאסר קצר ולא קיצר את תורקמורטון בראש, זה גם היה קצת למזלו של הנרי, כי סר ג’ורג’ הפך להיות גיסו של המלך כשהוא התחתן עם קתרין פר (אישתו השישית והאחרונה), כיון שהוא היה נשוי לאחותה של קתרין.
אחרי מותו של הנרי אנגליה עברה טלטלות רציניות. הבן שלו, אדוארד השישי, היה פרוטסטנט קיצוני, ואחרי שלטון קצר הוא נפטר והמלוכה עברה לאחותו מרי שהייתה כזכור קתולית קיצונית שהתחתנה עם מלך ספרד. כשהגיע תורה של אליזבת למלוך היא ניסתה איכשהו למצוא דרך ביניים. זה לא כל כך עבד לה כיון שהקיצוניים בשני המחנות גרמו לכך שכמו תמיד אי אפשר היה למצוא פתרון מתון.
התקופה של שלטונה הארוך של אליזבת בהחלט הייתה תקופה מבלבלת למשפחת תורקמורטון, שנעה בין קשר הדוק עם המלכה, לבין הנסיון להרוג אותה. אחד מהנסיונות הקתוליים להרוג את המלכה בשנת 1583 אפילו נקרא על שמה של המשפחה , “המזימה של תורקמורטון” שהונהג על ידי פרנסיס תורקמורטון (שכמובן איבד את הראש שלו). באופן פרדוכסלי, ממש באותו זמן הבת דוד של אותו פרנסיס, אליזבת תורקמורטון, הייתה בת הלוויה הצמודה של המלכה אליזבת, כך שאני די בטוח שזה יצר אווירה לא נעימה בארוחות ערב משפחתיות.
אותה אליזבת תורקמורטון (שנודעה בכינוי שלה בס) התפרסמה בכך שבזמן היותה עם המלכה, היא התחילה לפתח רומן עם לא אחר מאשר סר וולטר ריילי, האיש וההרפתקן שהביא לאנגליה את הטבק ואת תפוחי האדמה. המלכה אהבה את ריילי (היא אהבה להקיף את עצמה בגברים צעירים ונאים) ולכן השניים שמרו על הרומן שלהם בסוד. בשלב מסויים בס נכנסה להריון, מה שכמובן הפריע לסודיות שלה. הם חיכו עד לרגע האחרון לפני שזה הפך להיות ברור מדי, והם התחתנו.
כשאליזבת גילתה את דבר החתונה היא רתחה, ונכנסה לטנטרום, התקף קינאה של מלכה הוא דבר לא נעים, והזוג הצעיר מצא את עצמו בטאואר. מה שמצחיק הוא שלוולטר ריילי היא סלחה כמעט מייד והיא שחררה אותו לחופשי אחרי מספר שבועות. את בס, לעומת זאת, היא השאירה בכלא עוד שלושה חודשים…אם יצא לכם לצפות פעם בסרט על חייה של אליזבת שיצא ב- 2007 (אליזבת – שנות הזהב) יכול להיות שאתם זוכרים את סיפור האהבה הזה קצת יותר טוב.
הזוגיות של בס ושל ריילי ידעה עליות ומורדות שהיו קשורים לגורל שלו עצמו. כשאליזבת מתה, והמלך ג’יימס הראשון עלה לשלטון, הוא בחר לזרוק את ריילי שוב לטאואר, ובס הצטרפה אליו (איזו נאמנות). הזוג המסכן בילה כמעט 10 שנים בטאואר. בשלב מסויים ג’יימס שחרר את ריילי כדי שיצא לעוד משלחת לעולם החדש, ואחרי שבמהלך המשלחת הזו אחת הספינות תקפה אוניה ספרדית, המלך החליט להוציא את ריילי להורג בכריתת ראש ב-1618.
בס שבורת הלב ניסתה למנוע את רוע הגזירה אך ללא הצלחה. היא הייתה שם בטאואר היל באותו היום של ההוצאה להורג, ומיד אחרי שראשו של ריילי נפרד משאר הגוף שלו, היא לקחה את הראש אליה ודאגה לפחלץ אותו. היא שמרה את הראש בתיק קטיפה שאותו היא לקחה לכל מקום, ולא נפרדה ממנו עד יום מותה, 29 שנים מאוחר יותר. מספרים שבארוחות היא הייתה דורשת שייסדרו עוד צלחת גם עבור ריילי, והיא הייתה מוציאה את הראש מהתיק ומניחה אותו לצידה. אני בטוח שזה הפך אותה לאורחת מאוד פופולרית. בס נלחמה לטהר את שמו של ריילי שלה במשך שנים, והיא הצליחה לעשות את זה רק כשג’יימס מת והבן שלו צ’ארלס הראשון, הפך להיות המלך). רק אחרי מותה הצליחו סוף כל סוף לקחת ממנה את ראשו של קיילי ולקבור אותו לצד שאר הגוף שלו…
כמו שכבר ציינתי משפחת תורקמורטון נשארה נאמנה לדת הקתולית (לפחות הענף של אחוזת קוטון), ולכן אפשר למצוא באחוזה שלהם שני חורי כמרים (אותם מקומות מסתור שמשפחות עשירות בנו באחוזות שלהם כדי להחביא כמרים ישועים שניהלו את הטקסים הקתולים של אותה משפחה). בנוסף אפשר למצוא באחוזה שלהם “חדר פולחן” למרי מלכת הסקוטים, חדר שאפשר למצוא בהרבה בתים של אצילים קתולים, כשבתוכו יש ממורביליה של המלכה הקתולית. במקרה של אחוזת קוטון יש להם בחדר את הכותונת שמרי מלכת הסקוטים לבשה ביום הוצאתה להורג (יש שם אפילו כתם שטוענים שנגרם מהדם שלה, אבל לא כל המתנדבים בבית מסכימים עם התאוריה הזו), ובנוסף יש להם את מסיכת המוות של מרי (מסיכה של גבס או שעווה של הפנים של המת).
בני משפחת תורקמורטון, כמו קתולים אחרים, הודרו ממישרות בצבא או בממשלה, ובמשך כמאתיים שנים נאלצו להסתפק בפעילות מקומית בלבד. התמיכה שלהם במלך במסגרת מלחמת האזרחים “זיכתה” אותם בתואר אצולה, אבל לא מעבר לכך. רק במאה ה-19 התחילו באנגליה לאפשר לקתולים לחזור לשורות הצבא והממשלה, ובן המשפחה, רוברט תורקמורטון הפך ב- 1829 לחבר הפרלמנט הקתולי הראשון שנהנה מההקלה בחוק.
הקשיים של המשפחות הקתוליות לא הסתכמו רק בעובדה שנחסמה מהם הקריירה הצבאית או הפוליטית, היו להם בעיות נוספות, כמו למשל בעיית הנישואים. החל מאמצע המאה ה-17 הקתולים מהווים פחות מחצי אחוז מהאוכלוסיה באנגליה, מה שאומר שאין להם הרבה אופציות טובות לשידוכים. זאת הסיבה שנוצרו כמה שידוכים ממש לא פשוטים שעל אחד מהם כתבתי פוסט נפרד: מרי אן הקטנה צריכה בעל. משפחת תורקמורטון מוסיפה להתגורר באחוזה עד היום (לפחות בחלק ממנה) אבל כמו הרבה משפחות אחרות, הם לא היו יכולים להתמודד עם מיסי הירושה שנחתו עליהם אחרי מלחמת העולם השנייה, והם העניקו את הבעלות של האחוזה שלהם לנשיונל טראסט שמנהלת אותו כיום.
עד שנעלה את הפוסט הבא אתם מוזמנים לקרוא חלק מהסיפורים שאולי החמצתם בבלוג, אתם גם כמובן מוזמנים לשתף אותו בפייסבוק (פשוט תלחצו על כפתור ה- F מתחת לפוסט, וזאת תהיה עזרה אדירה).
בימי הביניים אפילו ההורוסקופ שלך יכול היה לגרום לעונש מוות…
כשכל התיירים נוסעים לוורונה לפגוש את רומיאו ויוליה, אנחנו מציעים לכם לנסוע למקום האמיתי שבו הכל קרה…
מי רוצה לבקר בכפר של הארי פוטר?
הסיפור המוזר על בקבוקון הדם של ישו והברווז….
מעוניינים להתחיל לקרוא את הבלוג מהתחלה? הפוסט הראשון נמצא כאן
מעוניינים לקרוא על כל הטירות שביקרנו בהן? כולן נמצאות באתר האנגלי שלנו
