אחרי מלחמת האזרחים האנגלית השתרר באנגליה שלטון מסוג חדש שנקרא ה- commonwealth שאפשר להגדיר אותו בתור דיקטטורה צבאית בפיקודו של אוליבר קרומוול הלורד פרוטקטור וחבריו הפוריטנים. הם היו פרוטסטנטים קיצוניים שניסו לכפות את דעותיהם באמצעות הצבא. הם חוקקו חוקים שאסרו על הימורים, על שתייה, על ניאוף, על זנות, ועל כל סוג של התנהגות שאינה הולמת, וכדי להיות בטוחים שכולם יהיו מדוכאים הם ביטלו את חג המולד.

כשאוליבר קרומוול מת ממחלה, והשלטון הדקטטורי שלו מת איתו (ניסו בהתחלה למנות את הבן שלו כיורש שלו אבל זה לא עבד), אחד מהגנרלים הדומיננטיים של הצבא החל את תהליך הרסטורציה שבסיומה, בשנת 1660,  חזרה המונרכיה לאנגליה וצ’רלס השני הומלך. צ’רלס היה בדיוק ההפך מהפוריטנים, הוא אהב מסיבות, שתייה, הימורים, זימה… כל החוקים של הפוריטנים נמחקו, והחיוך חזר לפניהם של התושבים. יום ההכתרה של צ’רלס ב- 29 למאי הוכרז יום חג ואפילו השגרירים שחיו באנגליה שמחו והשגריר הווניציאני חילק יין בחינם מחוץ לבית שלו…

את היחסים בין אן סנט ג’ון מאחוזת לידיארד ובנה ג’ון ווילמוט אפשר לתאר באותן מילים כמו את היחסים בין אותה דיקטטורה דתית והמלוכה של צ’רלס השני…בקיצור הבדלים של שמיים וארץ. אן הייתה פוריטנית בנשמתה, ובנה ג’ון? ובכן הוא היה משהו אחר לגמרי.

חצר המלכות של צ’רלס השני נודעה בהוללות המתמשכת שלה, אבל אפילו בתוכה היתה חבורה מצומצמת של אצילים פרועים במיוחד שנודעה בכינוי “The Merry Gang” כשבתוכה מעל כולם בלט לו ג’ון. לצ’רלס השני לא היו ילדים לגיטימיים (היו לו בערך 13 ילדים לא לגיטימיים) ורבים חשבו שהיחס שלו לג’ון ווילמוט היה ממש כמו יחס של אבא לבן, כי לא משנה מה שג’ון היה עושה, המלך תמיד היה סולח לו.

החבורה העליזה העבירה את רוב ימיה בשתייה, באורגיות, וב…הקראת שירים. ג’ון ווילמוט כתב מספר שירים ומחזות, ואפילו הוגדר על ידי טיימאאוט לונדון במקום השישי בכל הזמנים בכתיבה אירוטית בלונדון… פעם אחת אחד השירים הלא אירוטיים שלו היה שיר ביקורת על המלך עצמו, ולהפתעת כולם, צ’רלס פשוט צחק והסכים עם כל מילות השיר…

לפעמים ווילמוט וחבריו היו יוצאים מחצר המלכות ומפתחים כל מיני “תחבולות” לבלות, פעם אחת ווילמוט והדוכס מבאקינגהאם שכרו פאב, והתחזו להיות המפעילים שלו. השיטה שלהם הייתה להזמין לפאב אורחים מסויימים ולתת להם משקאות בחינם עד שהם היו מתעלפים, ואז הם היו הולכים אליהם הביתה לשכב עם הנשים שלהם. באחד מהמקרים הם לא הסתפקו בזה. הבעל שהיה מבוגר מאישתו בדי הרבה שנים התעלף…ווילמוט התחפש לאישה, נכנס לבית של אותו גבר וסימם את המשרתת של האישה. לאחר מכן הוא פיתה את האישה, וביחד הם גנבו את כל הכסף שהיה לבעל בבית. אחר כך הם חזרו לפאב והדוכס מבאקינגהאם קיבל את תורו… בסיום הם שדדו גם את האישה וזרקו אותה מהבית “שתעסוק במקצוע היחיד שמתאים לה…” האישה המבוהלת נמלטה וכשהבעל התעורר מעלפונו וחזר הביתה לגלות שהוא נשדד ושאישתו עזבה אותו הוא תלה את עצמו.

כמו שאתם יכולים להבין, את צ’רלס ואת החבורה סיפורים כאלו רק הצחיקו, אבל לא תמיד אפשר היה לסלוח לווילמוט. פעם אחת כשהוא ועוד אחד מבני החבורה התפרעו בלונדון כשהם שיכורים, אחד משומרי הארמון ניסה לעצור את ההשתוללות שלהם. ווילמוט, שהיה פשוט חסר גבולות, שלף את חרבו והרג את השומר. על כזה דבר אפילו צ’רלס השני לא יכול היה לסלוח, וג’ון ווילמוט גורש מהארמון (אבל כמובן שלא נענש…כי מה זה כבר שומר?)

ווילמוט היה משועמם, הוא ידע שהמלך לא יוכל לחיות בלעדיו לאורך זמן, אבל הוא היה צריך למצוא לעצמו עיסוק אחר אז הוא החליט שהדבר הכי הגיוני שהוא יכול לעשות זה להתחזות לרופא פוריות גרמני…ווילמוט שכר לעצמו בית בשכונה שלא הייתם רוצים לגור בה, והתחפש פעמיים. קודם כל הוא התחפש לרופא עצמו דוקטור אלכסנדר בנדו, ובנוסף הוא גם התחפש מדי פעם לאחותו של הרופא שאמורה היתה לגור איתו. למה הרופא היה צריך אחות? ובכן, דוקטור בנדו פרסם את עצמו כרופא גרמני מדופלם שמומחה “במציאת מזור” לנשים הסובלות מבעיית פריון, ומאחר ולא כל בעל היה מוכן שאישתו תגיע לביקור אצל רופא גבר, ההימצאות של אישה בבית בדמות אחותו של הרופא הרגיעה את הבעלים שאיפשרו לנשים שלהם להגיע לביקור לבד.

הנקודה המעניינת היתה שלדוקטור בנדו יצא שם של מי שהצליח מאוד בפרקטיקות שלו… אם אתם מנסים לחשוב איזה סוג של פרקטיקות פוריות ג’ון ווילמוט פיתח, אני חושב שכמעט בטוח שפשוט מדובר בסקס (כשהלקוחה התאימה לפרקטיקה כמובן).

קריירת הרפואה של ווילמוט שרדה במשך כמה שבועות עד שצ’רלס שוב התגעגע לווילמוט שלו, והוא שלח אנשים שימצאו אותו ויחזירו אותו לחצר הארמון. חיי ההוללות של ווילמוט לא באו בלי מחיר והרוזן הצעיר מת בגיל 33 ממה שכונה תערובת של מחלות מין שונות. בשנת 2004 יצא סרט על חייו של ג’ון ווילמוט בכיכובו של ג’וני דפ בשם “הליברטיאן.”

אם אהבתם את הפוסט הזה, אני בטוח שגם החברים שלכם ייהנו לקרוא אותו, למה שלא תלחצו על כפתור השיתוף שם למטה?

רוצים לקרוא את הפוסט הבא על ליידי דיאנה הראשונה? לחצו כאן

מחפשים עוד סיפורים היסטוריים בבלוג שלי? הנה כמה שכדאי לכם לקרוא:

הברונית, ראש הממשלה הצייר ואוליבר טוויסט: משולש רומנטי שהסתבך, הגיע לעיתונות הארצית, ובסוף הוליד את אחת מהדמויות הכי פורסמות בספר של צ’רלד דיקנס

ג’ורג’ וורנון מחפש מזכירה, אבל שתהיה בת 13: מה קורה “שג’נטלמן” בן 58 שחי בנפרד מאישתו משתעמם ומחפש ריגושים?

כשאדולף היטלר רוצה את הבית שלך: מחברת שהתגלתה בבונקר של היטלר חשפה את התוכניות של הנאצים לבריטניה אחרי הכיבוש כולל את המקום שאותו תכנן לקחת היטלר לעצמו…

הקללה של האישה הכי יפה באירלנד: שתי אחיות עניות מאירלנד הצליחו לעשות את הבלתי אפשרי ולהפוך לסלביטאיות בקנה מידה ארצי, אז איך זה נגמר כל כך מהר וכל כך רע?

רוצים לקרוא את הבלוג מהתחלה? זה הפוסט הראשון

רוצים לבקר באתר באנגלית ולגלות עוד עשרות טירות וסיפורים? לחצו כאן

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

*