אני יודע שהבטחתי להתחיל את סידרת הפוסטים על נסיעת הטירות שלנו ל- Peak district אבל בימים האחרונים אנחנו ממשיכים לנצל את השחרור היחסי בסגר שלנו בכדי לטייל בכמה שיותר עיירות קוטסוולדיות והסביבה שלהן. אם יצא לכם לבקר מחוץ ללונדון, אתם בוודאי יודעים שבריטניה סובלת מתופעה של מרכזי ערים לא מעניינים. זאת אומרת שבניגוד לטוסקנה או לפרובנס, כשאתם מבקרים עיירה או עיר קטנה באנגליה, אולי תמצאו שלושה וחצי בתים עתיקים שמחוברים זה לזה, אבל ממש לידם יהיה גם מדרחוב עם חנות הימורים, וסנדוויצ’ים זולים של “גרגס”, אני מניח שזה שילוב אכזרי של צמיחה מטורפת בעידן הויקטוריאני וחוסר בחוקי שימור ראויים אחרי מלחמת העולם השנייה.
למרבה המזל הקוטסוולדס, המקום הקסום שבו אני חי, לא מתנהג ככה. והעיירות והערים שלו מציעים למבקרים חוויה אחרת לגמרי. הקוטסוולדס ידוע באבן המיוחד שממנה נבנים הבתים שלו, ומאחר וההפצצות הגרמניות לא ממש הגיעו לכאן הבתים העתיקים נותרו כשם שהיו מאות שנים. זה עדיין לא הופך את תכנון הביקור לפשוט במיוחד, כשאתם מגיעים לעיירה בקוטסוולדס, אתם בהחלט תתרשמו מהנוף, ומהארכיטקטורה הייחודית, אבל לא תמצאו בה מספיק אטרקציות שיחזיקו יום טיול שלם, ולכן תמיד טוב לחבר כמה דברים בבת אחת.
לכבוד הקיץ המתקרב, וההקלות האפשריות בסגר שאולי אי פעם יגיעו, הנה 10 עיירות בקוטסוולדס ששווה לכם לתכנן סביבן יום טיול קסום, אפשר להתווכח האם יש עיירות אחרות שהיו צריכות להיכנס לרשימה, אבל אני יכול להבטיח לכם שאם תתכננו יום טיול סביב כל אחת מהעיירות האלו לא תתאכזבו:
Painswick – יחד עם Stow מדובר על העיירה הכי גדולה שהמרכז שלה כולו עתיק ומשומר. העיירה מונה 3000 תושבים והאטרקציה המרכזית שלה היא הכנסייה שלה, או יותר נכון הגנים שסביב הכנסייה שלה שכוללים 99 עצי יאו (yew) שיוצרים שדרות גיאומטריות מרהיבות. לפי האגדה המקומית אם איכשהו לא יקיפו את הכנסייה 99 עצים כאלו, השטן יגיע לבקר… מה שאני אוהב מאוד בפיינסוויק זה את הגאוגרפיה של המקום. מדובר בכפר הררי, וזה תמיד יוצר מראה יותר מיוחד (אבל זה אומר שאין נחל קסום במרכז שלו).
אחרי שתבלו ברחובות הראשיים ותצלמו המון בתים קטנים עתיקים, תוכלו לבקר גם בכמה גלריות ולדלג למקום הבא (סטראוד?) אם אתם חובבי גינון טבע אל תפספסו את ה- Rococo gardens שפתוחים כמעט כל השנה. מדובר בגני אחוזה שכוללים מספר מבנים וסוגי גינות. האחוזה למרבה הצער לא פתוחה למבקרים, אבל הגנים מספיק מרשימים ליותר מאשר ביקור אחד (הכניסה בתשלום או חינם לחברי HHA).
Stroud – אחת מהעיירות הגדולות יותר בפוסט שלנו, והיא בהחלט נמצאת פחות על מפת התיירות ממה שהיא אמורה להיות. עם 30 אלף תושבים היא כמעט עיר, אבל יש בה עדיין משהו מיוחד מאוד שהופך אותה מאוד רלוונטית מבחינתי. משום מה, ואין לי מושג איך זה קרה, סטראוד משכה אליה עם השנים כמות גדולה מאוד של היפים. אני מניח שהנדל”ן הזול התחיל את התופעה. התוצאה היא שעד היום יש בעיר הזו מקבץ חנויות שלא תמצאו במקומות אחרים, כולל חנות פלאפל של ישראלי בשם Flafel Mama שעושה כבוד מאוד רציני בלב הקוטסוולדס.
סטראוד היא עיירה שיושבת על מספר גבעות תלולות (מזכירה את צפת) ולכן צריך לתכנן את הביקור בה כמו שצריך. יש בה כמה אטרקציות ראויות כמו שוק האיכרים הכי גדול באיזור (ביום שבת). בנוסף יש בסטראוד תעלה קסומה שאפשר ללכת לאורכה (נקודת פתיחה טובה תהיה – Ebley שזה כפר שנבלע על ידי העיירה) בנוסף יש בסטראוד פארק מצויין שנקרא stratford park והוא כולל גם בריכת שחייה חיצונית, מתקני משחקים לילדים ומוזיאון אומנות חמוד וחינמי.
חשוב להדגיש שליד סטראוד יש מספר אטרקציות בטבע ששווה לבקר והאהובה עלי ביותר היא Woodchester Park שהיא שילוב בין מסלול הליכה מנצח, עם אחוזה ויקטוריאנית שבנייתה מעולם לא הסתיימה, וגנים שתכנן קייפבליטי בראון לפני 270 שנים ועכשיו הפכו לפראיים.
Cirencester – לא גדולה כמו סטראוד, אבל הרבה יותר מתויירת ממנה. קצת פחות מ-20 אלף תושבים, אבל הצליחה לשמור על צביון קוטסוולדי קלאסי. קשה לקרוא לעיירה הזאת מלכודת תיירים, אבל בהחלט תוכלו למצוא בה מה שאתם חולמים למצוא בקוטסוולד. החל מכנסייה מצועצעת, וכיכר מרכזית שאיכשהו יש בה תמיד שוק קטן. סביב הכיכר תמצאו המון רחובות ששווה להסתובב בהם והם מאוכלסים בכל החנויות שכיף לבזבז בהם כסף כשאתם תיירים כמו מעדניות וגלריות.
אם אתם מתעניינים בהיסטוריה רומית, אז בטח תשמחו לגלות שהעיירה הזו נחשבה למקום מאוד רציני בתקופת האימפריה, ויש בה גם עתיקות רומיות וגם מוזיאון. מבחינת מסלול שמשלב בין יופי וטבע נסו ללכת ממרכז העיר לכיוון הפארק, אתם תעברו בכמה מהרחובות היותר קסומים בעיר, דרך האחוזה המקומית שיש בה את שדרת היאו הכי גבוהה באנגליה, ועד לפארק עצמו שכולל מסלול ירוק שאינו נגמר (אל תנסו ללכת את כולו). אחת האטרקציות הגדולות של המקום נמצאת מחוץ לעיר ונקראת Cotwsolds water park שזה לא סוג של לונה גל, אלא סידרה של עשרות אגמים שבחלקם יש חופי רחצה וספורט מימי, חלקם פרטיים, וחלקם מציעים למטיילים מסלולי הליכה וצפייה בציפורים.
Burford – עוד עיירונת מצועצעת בשיפוע. בורפורד היא אחד מהעיירות היותר קטנות בפוסט הזה עם 1500 תושבים. מה שהופך אותה מבחינתי לאטרקציה טובה לביקור זה המיקום שלה לאורך ה- A40 אותו כביש שנמתח מלונדון דרך אוקספורד לצ’לטנהאם וממשיך מערבה לתוך ווילס. השילוב בין הבתים העתיקים והמקבץ הגדול במיוחד (באופן יחסי) של חנויות לממכר עתיקות לא זולות הופך את העיירה הזו לתחנה מצויינת לאורך הכביש, אבל כמובן שלא הייתי מקדיש לה יום ביקור שלם. למזלכם היא מוקפת בכפרים קטנים ומצועצעים ולא רחוקה במיוחד מ- Lechdale on thames שגם עליה אנחנו כותבים בפוסט הזה. בורפורד מעט רחוקה משאר העיירות בפוסט, והיא מתאימה למי שמתכננים יום טיול ממערב לונדון ורוצים לנהוג קצת פחות.
Stow on the Wold – אחת מעיירות הצמר האהובות עלינו (הן נקראות כך כי תעשיית הצמר תדלקה את הכלכלה המקומית במשך מאות שנים). עם 2000 תושבים וכיכר מרכזית, Stow בהחלט נותנת את ההרגשה של עיירה ימי ביניימית אירופאית, ומן הסתם כוללת גם את מגוון החנויות שהייתם רוצים למצוא במקום כזה, החל מגלריות באמת מקסימות (תשאלו את אישתי) דרך בתי קפה מצועצעים, וחנות צעצועים מפונפנת (תשאלו את אימא שלי ואת האחיינים שלי). היתרון הגדול של Stow הוא הקירבה שלה להרבה מאוד עיירות וכפרים סופר פופולריים של הקוטסוולדס כמו Lower and Upper Slaughter ועיירות כמו ברטון על המים וברודווי שאנחנו כותבים עליהם בהמשך.
לא רחוק מ- Stow שוכן גם בית מאוד מיוחד שנקרא Chestelton House. למרות שהוא שייך לנשיונל טראסט, ממש לא קל לבקר בו כיון ששעות הפעילות שלו מאוד מצומצמות. אבל אם אתם יכולים איכשהו לתזמן את הביקור שלכם כך שהוא גם יתחבר איתו, אתם לא עומדים להתאכזב. מה שמדהים בבית הזה הוא העובדה שהמשפחה שחיה בו ירדה מנכסיה כמעט מיד אחרי הבנייה (בגלל שהם בחרו את הצד הלא נכון במלחמת האזרחים האנגלית של המאה ה-17 ולכן חטפו קנס ענק מהפרלמנט). זה אומר שלאף אחד לא היה כסף לשפץ ולשנות את הבית הזה שצריך בשלוש מאוד השנים האחרונות ולכן הוא “קפא” במקום, והביקור בה מאפשר חווייה מדהימה של להבין כיצד בתי אחוזה נראו במאה ה-17 אם הם לא שודרגו בהמשך…
Winchcombe– עוד עיירת צמר מפורסמת, ועוד פעם יש לנו נוף בשיפוע, שזה תמיד נחמד. ווינצ’קומב מכנה את עצמה בירת הטיולים הרגליים של הקוטסוולדס, ואכן מספר מסלולי הליכה מאוד מפורסמים כמו ה- Cotwsolds way ו- Wardens way חוצים אותה מה שהופך אותה לנקודת פתיחה מצויינת לטיולים בטבע. עוד לא הצלחנו “ליפול” משום מסעדה או בית קפה בעיירונת הזאת, אבל זה לא נורא כי צ’לטנאהם על שלל מסעדותיה נמצאת במרחק של 10 דקות נסיעה. מה שכן, יש סביב ווינצ’קומב שני מנזרים (או מה שנשאר מהם) ששווה לגלות ויש כמובן את טירת סודלי, טירת הבית של רודפי הטירות, שאפשר לצעוד אליה ממרכז העיירה. בקיצור אפשר לבלות במקום חצי יום בקלילות. במילים אחרות, אם היא הייתה מבודדת מהסביבה שלה אולי היא לא הייתה נכנסת לרשימה שלנו, אבל ווינצ’קומב מנצחת בזכות המיקום שלה.
Broadway – אחת מהנקודות הצפוניות ביותר בקוטסוולדס, וכנראה גם אחת העיירות הכי מפונפנות שיש לאיזור שלנו להציע. 2500 תושבים מאכלסים את העיירה שמבוססת על רחוב ראשי אחד עם מספר התפצלויות. אחד הדברים הכי מיוחדים בעיני במקום הזה היא העובדה שבניגוד לעיירות האחרות של האיזור הבתים פה לא דבוקים וצפופים באותה מידה.
ברודווי היוותה מגנט לסופרים והציירים של לונדון החל מתחילת המאה ה- 20 שאפילו יצרו במקום ליגת קריקט של סלברטיז. חוץ מהרבה חנויות בגדים, מעדניות, גלריות ומסעדות, העיירה הזו גם מציעה למבקרים שורה של אטרקציות מאוד מעניינות במרחק נסיעה קצרצר, מה שאומר שאפשר לתכנן אליה ביקור של חצי יום לפחות. בין האטרקציות תוכלו למצוא את Brodway tower שהוא אחד המבנים האחרונים שתוכננו על ידי קייפבליטי בראון, והוא בנוי על הגיבעה הגבוהה ביותר בקוטסוולדס קצת מחוץ לעיירה (הרבה נוף והרבה צבאים שאפשר לצלם), צמוד למגדל אתם גם תמצאו את בית הקפה הכי טוב שמצאנו מחוץ לצ’לטנהאם בקוטסוולדס.
אטרקציה נוספת היא אחוזה שמנוהלת על ידי הנשיונל טראסט בשם Snowshill manor שההיסטוריה שלה אולי לא משמעותית, אבל מי ששיפץ אותה באדיקות היה אספן מטורף של שמונצעס מכל העולם, והוא הפך אותה לסוג של מוזיאון אנטרופולוגי מהמם. בנוסף יש לאחוזה גנים קוטסוולדיים מהממים, מה שהופך את המקום לשווה לביקור במיוחד באביב ובקיץ. בית נוסף שקצת יותר קשה לבקר שנמצא באיזור, אבל עדיין דורש ביקור הוא Stanway House. מדובר בבית פרטי של רוזן שנפתח לעיתים רחוקות בלבד ובין האטרקציות המיוחדות שלו תוכלו למצוא את אחת המזרקות שיורה את המים הכי גבוה באירופה! במילים אחרות, אל תעשו את הטעות שאנחנו עשינו, תביאו איתכם בגדים להחלפה, נורא קל לטעות ולהירטב עד העצם.
Lechlade-on-Thames – במרחק לא גדול מבורפורד, שוכנת עיירה שהתחלנו לחקור רק בשנה האחרונה. ובעצם מה שהופך אותה מבחינתנו לשווה לביקור היא העובדה שזו העיירה המשמעותית הראשונה על נהר התמזה (הנהר עצמו מתחיל במקום אחר, אבל רק פה הוא הפך להיות מספיק רחב על מנת לאפשר מסחר, מה שאומר שזו הייתה בעבר התחנה האחרונה של המסחר מלונדון). יש לנו הרבה דברים מדהימים בקוטסוולדס, אבל הם לא כוללים הרבה נהרות רחבים (יש לנו נהרות כאלו ממש ליד ה- Severn וה- Avon, אבל לא בתוכו). העיירה הזאת מזכירה לנו כנראה את היופי של חיים לצד נהר רחב, למרות שבנקודה הזו התמזה הרבה פחות רחב ומרשים מאשר בלונדון, אבל מצד שני הוא הרבה יותר נקי וכייפי. חוץ מעיירה עם מאפיות אורגניות ובתי קפה, מה שאנחנו אוהבים לעשות בעיירה הזו הוא להתחיל מסלול הליכה לא ארוך ממנה לאורך הנהר ועד ל- Lock הראשון. מדובר על הליכה לאורך דשא עמוס בפרות, אז צריך לשים לב כל הזמן לא לדרוך על מוקשים, אבל הפרס בסוף הוא נהדר. למי שלא יודע Lock הוא חלק בנהר שנועד לווסת את הגובה של הסירות שנעות לאורך הנהר, והחוויה הגדולה בו (שלא רק ילדים נהנים ממנה…) היא לראות כיצד הסירות שנכנסות אליו עולות ויורדות בעזרת מערכת הסכרים. אחרי הטיול אם תפסתם רעב ההמלצה שלי היא לקפוץ לבית קפה בשם לינווד אנד קו ולגלות את ליין הסנדוויצ’ים המדהים שלהם מלחם מחמצת (ומהקפה המעולה והעוגות)
Burton on the Water – כמה שאתה מנסה להיות מקורי ברשימות שלך, אתה עדיין חייב להכניס את העיירה הזו לרשימה. עם 3300 תושבים בורטון הוא לא כפר, אלא עיירה קוטסוולדית, וכמובן שמדובר בפנינת התיירות של הקוטסוולד, ויש שקוראים לה ונציה של הקוטסוולדס. כמובן שמדובר בקצת הגזמה, אבל זה די מרמז על מה אתם הולכים לקבל במקום הזה… מה שהופך את בורטון למקום שדורש ביקור לכל מי שמגיע לקוטסוולדס בפעם הראשונה זה השילוב שבין הארכיטקטורה היחודית של הקוטסוולדס ונחל רגוע ורדוד שמאפשר לילדים הזדמנות להיכנס לתוך המים. הגשרים הקטנים לאורך הנחל הם עוד אטרקציה, והחיבור של כל זה יצר פצצת תיירות בת יותר מ-100 שנים שגרמה לכמה אטרקציות להיפתח באיזור.
האטרקציות המיוחדות ביותר כוללות דגם מוקטן של הכפר (סטייל מיני ישראל), מה שמדהים הוא שהדגם הזה נבנה בתחילת המאה ה-20 מה שהופך גם את המבנים המוקטנים לבניינים לשימור… אטרקציה נוספת היא גן חיות לציפורים ופינגווינים, מוזיאון רכב, וחנות שפתוחה כל השנה ומוכרת קישוטים ואוכל של כריסטמס (אגב יש חנות כזאת גם בעיירה הקודמת שכתבנו עליה). הבעיה בבורטון היא הצפיפות. הימים החמים והנעימים שבהם אפשר להיכנס למים, הם גם הימים שבהם עשרות אוטובוסים מלאים בתיירים מגיעים למקום ואז אין מקום להיכנס למים. הביקורים הכי טובים שלי בבורטון היו באמצע השבוע ובשיא החורף
Fairford – סוגרת את הרשימה עיירה שגילינו ממש לאחרונה. העיירה הזו מתאימה למי שמתכננים ימי טיול לאיזור של סיירנסיסטר וה- Cotswolds water Park. מה שעוד נהדר בעיירה הזו היא העובדה שבאיזור שלה נהר הקולן (Coln river) נעשה רחב יותר ונותן קצת מההרגשה של לצ’לייד שכתבנו עליה קודם. לאורך ההיסטוריה העיירה הזו התפרנסה מהמון תחנות מים (water mills) שבהן עיבדו את הצמר של הקוטסוולדס, והיום עדיין ניתן לראות חלק מהן. מה שאנחנו אוהבים לעשות בעיירה הזו הוא לשלב בין הליכה במרכז שלה ובין הליכה במסלול טבע סיבובי שאותו אנחנו אוהבים להתחיל או לסיים בעוד סניף של בית הקפה (ואנחנו בהלם שזאת רשת) של לינווד אנד קו. מסלול הטבע סובב את נהר הקולן, ובנקודות מסויימות שלו הנהר מתרחב ומתמלא בברבורים וברווזים. מה שמדהים הוא שלמרות שעשינו את המסלול כחמש פעמים, תמיד היינו בו לבד או שעם עוד חמישה או שישה מטיילים מה שממש מאפשר לכם להתחבר לטבע. לאורך המסלול הנחל מתפצל ויוצר אי, מה שמאפשר לילדים להיכנס ולשחק במים (בגדים להחלפה!)
מקווה מאוד שהרשומה הזו העניקה לכם רעיונות. אני שוב מדגיש, שחייבים לדעתי לתכנן ביקור בשניים או שלושה מקומות קרובים זה לזה כדי למלא יום טיול בקוטסוולדס, ומקסימום תעשו רק חלק מזה, אבל אל תהיו כמו התיירים המסכנים האלו, שמגיעים למרכז כפר, נתקעים בו שעה ולא יודעים איך להעביר את הזמן… תשלטו במסלול, ותיהנו מהמקום המדהים הזה שבצדק נחשב לאחד מהמקומות היפים ביותר באנגליה!
אם אתם רוצים לגלות עוד מידע על הערים הגדולות של הקוטסוולדס כמו באת’ וצ’לטנהאם, היכנסו לפוסט הבא
אם אתם רוצים לגלות את עשר הטירות הכי שוות לביקור באנגליה לחצו כאן
אם אתם רוצים לגלות את הסיפורים הכי טובים בבלוג לחצו כאן
אם אתם רוצים להתחיל לקרוא את הבלוג מהתחלה לחצו כאן
