בראשון ביולי 1969 עיני (כמעט) כל העולם היו נשואות לעיירה הוולשית המנומנמת קנרבון. הנסיך צ’רלס הצעיר הוכתר על ידי אימו המלכה להיות הנסיך מווילס, התואר שיורשי העצר האנגלים נשאו מהמאה ה-13. הטקס נערך בטירת קנרבון והיה לאחד מאירועי הטלוויזיה הראשונים שהועברו לכל העולם באמצעות לווין, אבל למה דווקא שם? ואיך זה ש- 73 אחוזים הוולשים היו מרוצים מהסיפור, למרות שהכל התחיל בתור טריק של המלך אדוארד הראשון במאה ה-13?
ההיסטוריה רואה במלך אדוארד הראשון מלך מוצלח במיוחד. הוולשים הסקוטים והיהודים פחות חושבים ככה (בתקופת אדוארד גורשו היהודים מאנגליה, והורשו לחזור רק בתוך מלחמת האזרחים האנגלים יותר משלוש מאות שנים אחרי). אדוארד היה מלך פעיל מאוד מבחינת כיבושים, ואת הדגש שלו הוא שם על האי סביב לממלכה שלו. בסוף המאה ה- 13 הוא כבש את צפון ווילס והשלים את הכיבוש המזדחל של המדינה (שהחל בעצם עם וויליאם הכובש בדרום ווילס). כיסי ההתנגדות היחידים של הוולשים נדחקו להרים במרכז המדינה, בחבל הארץ המדהים שנקרא סנודוניה. אדוארד ידע שהרבה צרות עלולות להגיע מההרים, ועל כן הוא הקים שורה של טירות שיקיפו את סנודוניה “ויחנקו” את ההתנגדות. הטירות האלו הוקפו בישובים שאליהם הובאו מתנחלים אנגלים, במטרה שהדמוגרפיה תעשה את שלה (נשמע לכם מוכר?). טירת קנרבון, עם זאת, הייתה סיפור אחר לחלוטין.
כדי להבין מדוע אדוארד בנה את קנרבון, צריך להרחיק קצת יותר מבחינה היסטורית עד לימי הרומאים, וגם להכיר את אלינור מלכתו של אדוארד. אחד מסיפורי העם שהועברו בווילס מדור לדור מדבר על החלום של הקיסר הרומי מקסן ולדיג. לילה אחד הוא חלם על גבירה יפהפיה, ובבוקר הוא החליט שזה סימן, ושהוא חייב למצוא אותה. הוא הסתובב בכל רחבי האימפריה שלו עד שהוא גילה אותה. היא הייתה ביתו של הצ’יף המקומי בקנרבון. בו במקום הוא נשא אותה לאישה והבן שנולד להם היה לנסיך מווילס הראשון.
אדוארד בדיוק הרג את הנסיך מווילס האחרון, לואלן, ולכן התפקיד היה פנוי. הרבה היסטוריונים מאמינים שהיתה זו אישתו שיזמה את בניית הטירה בקנרבון, על מנת להתכתב עם האגדה על הקיסר הרומי, ולהבטיח לוולשים שבטירה הזו יוכתר נסיך חדש מווילס שלא ידבר מילה אנגלית. הוולשים לא ידעו כמובן שהרעיון של אלינור היה ללדת בן בתוך טירת קנרבון (היא היתה בהריון כמעט כל הזמן) ואכן ב- 1284, כשהטירה הייתה עוד בבנייה, היא הגיעה אליה בחודש תשיעי ללדת את אדוארד השני, הנסיך הלא וולשי הראשון מווילס שברגע לידתו אכן לא ידע מילה באנגלית.
האם התוכנית הזו הרשימה את הוולשים? לא ממש. אדוארד לא היה כובש רחום במיוחד, והוולשים זכו ליחס מפלה מהאנגלים. העיירות שנבנו סביב הטירות היו לרוב מוקפות בחומה בעצמן ולוולשים לא היתה כניסה אליהן, פרט לימי שוק, או אם הם היו באים לעבוד בשעות היום. אז המרידה הראשונה בקנרבון פרצה ביום שוק…
למרות המרידות, טירת קנרבון הושלמה והייתה לאחד המבנים המבוצרים המפוארים ביותר של אדוארד. ההגנות של הטירה היו כל כך איכותיות עד שב-1401 הרבה אחרי אדוארד, כשהוולשים שוב מרדו והפעם קיבלו סיוע צרפתי, הספיקו לאנגלים 28 חיילים בלבד כדי לתחזק את ההגנה על הטירה ולהתמודד מול הכוח הוולשי צרפתי.
כמו שאר הטירות של אדוארד, החשיבות של קנרבון נחלשה כששושלת טיודור עלתה לשלטון בסוף המאה ה-15. הנרי טיודור היה חצי וולשי, ואבות אבותיו היו ממובילי המרד של 1401. הטירה הוזנחה עד למאה ה- 20 שבה החל השיקום שלה. היום טירת קנרבון היא הטירה היחידה של אדוארד ששווה ביקור מכל הטירות של צפון ווילס (ואני די עצוב לומר את זה). בניגוד לשאר הטירות – בומריס, הרלך וכו… כאן יש מאמץ אמיתי להפוך את הביקור למעניין. בטירה אפשר למצוא מספר תצוגות מעניינות על אלינור, על המיתולוגיות השונות מאחרי הטירה, הנסיכים מווילס, ואפילו מוזיאון שמוקדש לחיילים הוולשים. אם אתם מתכננים ביקור אני ממליץ לכם בעיקר לא להיות שאפתנים ולא לטפס על כל אחד ואחד מהמגדלים של הטירה (תתמקדו ב- eagle tower) אחרת תגלו שהשרירים שלכם לא בנויים למדרגות מימי הביניים כמו שאני גיליתי.
אם נחזור לרגע לטקס ההכתרה של 1969, אתם בוודאי יכולים להבין למה זה מפתיע שהרוב המוחלט של הוולשים היו בעד השימוש בטירת קנרבון לעריכת הטקס, אחרי הכל הטקס הזה משמר סוג של כלי דיכוי של הכובש האנגלי על הנתינים הוולשים שלו, אבל כנראה שהשנים עשו את שלהם… למעשה, אני די משוכנע שהרבה מאוד וולשים בצפון ווילס היו שמחים מאוד (בסתר) לראות טקס הכתרה מגיע לקנרבון כמה שיותר מהר כדי להעיר את העיירה המנומנמת שלהם (אפילו שזה אומר שאיזה מלכה ניצחית אמורה למות מתישהו), ויש להניח שאולי אפילו שני טקסים… הנסיך צ’רלס כבר עבר את גיל 70, ובואו נודה על האמת, גם אם הוא יומלך בשנים הקרובות, הוא לא יהיה מלך המון שנים ולכן יש להניח שבעשרים ומשהו שנים הקרובות גם וויליאם וגם הבן שלו ג’ורג’ יגיעו לקנרבון יחד עם מאות אלפי תיירים לצפות בטקס הכתרת הנסיך מווילס.
במקביל אתם מוזמנים לחגוג את חג החירות בקריאה אובססיבית של סיפורים היסטוריים בבלוג. לנוחיותכם סימנתי למטה את עשרת הפוסטים הכי פופולריים בבלוג עד עכשיו, אז אם פספסתם איזה אחד, אתם מוזמנים להשלים. מעבר לכך אתם גם כמובן מוזמנים לשתף את החברים שלכם שיהנו גם כן. כפתור השיתוף נמצא ממש מתחת לפוסט.
עשרת הפוסטים הפופולריים ביותר עד כה:
1. עשר הטירות השוות ביותר לביקור באנגליה
4. הקללה של האישה הכי יפה באירלנד
6. לפתוח מרפאת פוריות בלונדון של המאה ה- 17
7. המכשפה מטירת לידס (או בומריס)
1 comment
חג שמח, לבלוג השווה ביותר ברשת.