בכלל לא תכננו להגיע לטירת אוקספורד.

טירת מה? אתם שואלים? כן יש כזו טירה, או לפחות שאריות של טירה כזו, אבל לא חשבתי שהיא מצדיקה ביקור בעיר, אבל אז קבענו להיפגש עם חברים שהגיעו מהארץ ללונדון וחיפשנו מקום טוב באמצע והבחירה נפלה על אוקספורד ואם כבר הגענו לעיר, מה לא נלך לטירה?

אוקספורד היא בהחלט אחת מהערים הבודדות באנגליה שמצדיקה ביקור של יותר מאשר יום אחד, אבל גם כשמבקרים בה תמיד עולה השאלה מה אמור להפוך את הביקור למעניין. נכון, הקולג’ים בלונדון פשוט מרהיבים, וכך גם הרחובות והחנויות, והמוזיאונים, אבל מתישהו מתחיל לשעמם להסתובב במעגלים, לא?

יש כמובן כמה אטרקציות שאפשר ואפילו חשוב לבקר בהן באוקספורד, כמו למשל מוזיאון האשמוליאן או הגנים הבוטניים, ועכשיו אתם מוזמנים להוסיף לרשימה גם את הטירה.

כמו הרבה טירות אחרות, טירת אוספורד התחילה בתור טירה נורמנית אחרי הכיבוש של 1066, וההתחלה שלה היתה יחסית צנועה – גבעת מלאכותית שנבנתה בעמל רב על ידי צמיתים אנגלו סקסונים ובראש הגבעה מבנה עץ. היום לא ניתן לראות את המבנה יותר, אבל אתם בהחלט יכולים עדיין לראות את הגבעה ולרחם על המסכנים שבנו אותה לפני 950 שנים. במאה שנים שלאחר מכן הטירה התפתחה והתרחבה והחלה להיבנות מאבן. בשלב הזה הטירה התחברה למגדל סנט ג’ורג’ שהיה מגדל תצפית שנבנה עוד לפני הפלישה הנורמנית, והוא למעשה החלק היחיד בטירה שהשתמר עד היום. הברון שהיה אמון על בניית הטירה היה רוברט ד’אוילי, וכשהוא החל להרחיב אותה הוא גם היה אחד מהראשונים באנגליה ששילבו בטירה כנסייה. לפי האגדה לילה אחד רוברט חלם שהוא פוגש את הבתולה הקדושה. היא לא דיברה איתו ורק הצביעה כלפי מטה, מה שגרם לו להתעורר שטוף זיעה ולהוציא סכום כסף לא מבוטל לטובת הכנסייה. הכנסייה בטירה משכה אליה נזירים מהסביבה, והקריפטה שלה עוד נשמרה והיא חלק מהביקור בטירה. לכנסייה הזו יש גם תפקיד מאוד חשוב בשימור אחת האגדות הכי חשובות בעולם: הסיפורים של המלך ארתור אבל על זה אני אכתוב בפוסט הבא שלי…

טירת אוקספורד הייתה טירה מאוד חשובה במהלך ימי הביניים והיה לה תפקיד חשוב בתקופת האנרכיה, אותה מלחמת אזרחים אכזרית על הכתר האנגלי בין מתילדה, ביתו של המלך הנרי הראשון, ובן דודה סטיבן. למעשה לטירת אוקספורד היה תפקיד ממש מרתק באותו עימות שהתרחש בשנים 1135-1153 והיה כל כך הרסני לאוכלוסיית אנגליה שהוא זכה לכינוי הציורי (שבטוח השפיע על יוצר משחקי הכס) 19 שנים של חורף…

סטיבן וצבאו הצליחו ללכוד את מתילדה בטירת אוקספורד בחג המולד של 1142. לסטיבן לא היו את כלי המצור שאיפשרו לו לפרוץ לטירה, אבל הוא לא היה זקוק להם, החורף הקשה והאספקה הדחוקה גרמו לכך שכל מה שהוא היה צריך לעשות היה לשבת עם אנשיו מסביב לטירה ולחכות שהמגינים בתוכה יירעבו וייכנעו.

מתילדה לא תכננה להיכנע, לילה אחד היא אכן הצליחה ביחד עם ארבעה מאביריה לחמוק מהטירה ולברוח. היום מאמינים שהיא עשתה זאת בזכות סוג של בגידה של אחד מאנשי סטיבן (אצילים החליפו נאמנויות כל הזמן בתקופה ההיא) אבל לצורך הדרמטיות בואו נספר את האופן שבו אוהבים לספר את סיפור הבריחה שלה. לילה מושלג אחד מתילדה לבשה בגדי הסוואה לבנים והשתלשלה מאחד החלונות במגדל. תעלת המגן שהקיפה את הטירה אז קפאה, ומתילדה פשוט צעדה אל עבר הצד השני והצליחה לחמוק מחייליו של סטיבן שכנראה ישנו או התחבאו מהקור. מה שמצחיק הוא שאנשי טירת אוקספורד היום מנסים לטעון שרוחה של מתילדה רודפת את הטירה, אבל כמו שאתם רואים, היא לא רק שלא מתה בטירה, היא חיכתה עוד לפחות 20 שנים כדי למות וכשהיא עשתה את זה היא הייתה בצרפת…

מעמדה של טירת אוקספורד התחיל להתערער בתקופת שושלת טיודור, וכשהנרי השמיני עלה לשלטון הוא החליט שאין טעם לתחזק את הטירה והיא הייתה צריכה להמציא את עצמה מחדש בתור בית כלא. באותה תקופה אסירים היו אמורים לשלם על זמן שהייתם בכלא, כך שכלא, במקום טירה, היה אמור לשלם את האחזקה של עצמו (במיוחד אם יש אסירים עשירים שמשלמים אקסטרה כדי לקבל תאים נוחים).

באותה תקופה, מאסר בכלא לא היה נחשב לעונש לפושעים, והוא בעצם היה זמן ההמתנה של הנאשם עד שהוא הגיע למשפט עצמו. את המשפטים ערכו במה שהיה האולם הראשי של הטירה, ואם הנאשם הורשע, העונש שלו תמיד היה פומבי, מאחר ועיקר תפקידו היה להרתיע את שאר תושבי המקום מלבצע פשעים. כמו שאתם יכולים להניח הרבה מאוד אנשים הוצאו להורג בטירה הזו לאורך השנים, אבל פעם אחת מי שנענש היו דווקא השופט, השריף והמושבעים במשפט, זה קרה בעקבות הקללה של רולנד ג’נקס.

רולנד חי בתקופת המלכה אליזבת הראשונה. הוא היה תושב העיר אוקספורד ועבד בתור כורך ספרים, מה שכבר הפך אותו לחשוד פוטנציאלי מאחר ובאותה התקופה היה פיקוח חמור על הדפסת ספרים, אבל במקרה של רולנד הסכנה הייתה כפולה ומכופלת כיון שהבחור היה קתולי, וכמו שאתם בטח כבר יודעים, זו הייתה התקופה הכי סוערת במלחמה של השלטון האנגלי נגד מי שנותרו נאמנים לדת הישנה והיו עסוקים כל הזמן בתכנון מזימות להפלת המלכה (עיין ערך מרי מלכת הסקוטים). רולנד אולי לא היה עסוק יותר מדי בתכנון מרידות במלכה, אבל הייתה לו חולשה לטיפה המרה, ונטייה לקשקש יותר מדי. בלילה אחד בשנת 1577 אחרי יותר מדי כוסות שתייה הוא התחיל להעביר ביקורת על המלכה בקול רם, וכמו שאתם יכולים להניח, הוא סיים את אותו הלילה בכלא במה שפעם הייתה טירת אוקספורד.

בתקופה האליזבתנית היו שלושה נושאים שאסור היה לדבר עליהם כיון שהם היו יכולים להוביל אותך להוצאה להורג בעוון בגידה: הנושא הראשון היה הבתולים של המלכה, הנושא השני היה החתונה (או במקרה הזה היעדר החתונה של המלכה) והנושא השלישי היה שאלת הירושה. למזלו של ג’נקס הוא כנראה שלא דיבר על אף אחד מאותם נושאים כיון שהעונש שלו היה לבלות בעמוד הקלון “ולזכות” במטר של פירות רקובים, פגרי חיות וכל דבר מגעיל אחר שתושבי אוקספורד יכלו למצוא. אם אתם חושבים שלא מדובר בעונש נורא במיוחד, כדאי שתדעו שעל מנת להכריח את הפושע המסכן לא להיות מסוגל להזיז את הראש ולהתחמק ממה שמשליכים עליו, הוא מצמידים את אוזניו לסד העץ באמצעות מסמרים, וכשהעונש שלו היה מסתיים הוא אמור היה פשוט לקרוע את עצמו מהסד ולהישאר עם חצי אוזן במשך שאר חייו.

עמוד קלון

המשפט של רולנד נערך כאמור באולם הראשי של הטירה, ורולנד כמובן שלא היה מבסוט מהפסיקה של השופטים והוא קילל אותם ואת כל באי בית המשפט. זה לא הרשים את השופט ורולנד נשלח לרצות את עונשו.

כמה ימים מאוחר יותר פתאום נידמה היה שהקללה של רולנד מתחילה לפעול. שני השופטים, השריף, התובע והמושבעים מתו, ומיד אחריהם החלו למות עשרות מנכבדי העיר אוקספורד. מאחר וכל המתים היו פרוטסטנטים ורולנד היה קתולי המון אנשים פירשו את המתרחש כהתערבות אלוהית כנגד הפשעים של משטר אליזבת. בסך הכל מתו כמה מאות מתושבי אוקספורד, והבהלה האיומה שפשטה בעיר גרמה לפחות לשינוי משמעותי אחד, אולם המשפט בטירת אוקספורד נסגר לתמיד.

בשנת 2004 נערכו חפירות במרחב של הטירה ובין השאר התגלה בור קבורה המוני שכלל חלק מהקורבנות של הקללה. החוקרים המודרנים הצליחו לגלות שמדובר היה במחלה מסוג טיפוס, וככל הנראה מה שקרה היה שאחד האסירים בטירה פשוט הדביק את כל מי שהיה נוכח באולם המשפט. אבל, כמו שאתם יכולים להניח, במאה ה-16 אנשים היו קצת פחות רציונליים והם נתנו לכל הסיפור הזה פרשנות יותר צבעונית

ומה קרה לרולנד ג’נקס עצמו? למזלו הגדול, לא רק שהוא לא נדבק במחלה, הוא גם לא נשאר מספיק זמן באוקספורד כדי לדעת “שהקללה” שלו מצליחה להפיל את כל נכבדי העיר. רולנד חצה את התעלה ועבר לצרפת הקתולית שם הוא זכה לחיות חיים ארוכים (אבל יש להניח שהוא דאג לגדל שיער ולחבוש כובע כל הזמן שלא יראו לו את האוזניים.

אם נחזור לביקור עצמו, אז אחד הדברים הנחמדים בביקור בטירת אוקספורד הוא הסיור המאורגן שנערך בה. הסיור לא מומלץ לילדים מתחל לגיל 6 מאחר והוא כולל טיפוס על מגדל סנט ג’ורג’. מי שאחראים על הסיור הם סטודנטים מאוקספורד שמשחקים דמויות היסטוריות. הסיור כולל את המגדל העתיק של הטירה ואת הקריפטה כמו שכבר ציינתי, אבל את מירב הזמן משקיעים המדריכים בלספר סיפורי אימה מתקופת הפיכתה של הטירה לבית כלא (במסורת הלונדון דאנג’ן) מה שהופך את הסיור לצבעוני ומהנה גם למי שלא כל כך מתעניינים בהיסטוריה.

בשני הפוסטים הקרובים נמשיך לעסוק בסיפורים מתוך ההיסטוריה המיוחדת של טירת אוקספורד, אם אתם לא מסוגלים להתאפק עד שאני אפרסם אותם אתם מוזמנים לקרוא על הטירה באתר האנגלי שלנו.

בחודשים הקרובים אנחנו עומדים להוסיף לאתר קטגוריה מיוחדת שתעזור לכם לתכנן טיול טירות (אם עולה לכם בראש רעיון כזה) אז אתם מוזמנים כבר עכשיו להתחיל לשתף את הבלוג או את עמוד הפייסבוק שלנו עם החברים שלכם, שגם הם יוכלו להתחיל לתכנן.

5 comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

*