כשרוצים לצאת למרדף מוצלח אחרי טירות צריך לפתח כמה יכולות. קודם כל רצוי להכיר את ההיסטוריה של המדינה שבה אתה מבקר. מה שהופך טירות למבנים כל כך מיוחדים הם הסיפורים ההיסטוריים שהתרחשו בהם, בעיקר אם אותם סיפורים השפיעו באופן ישיר על ההיסטוריה של המדינה. כדאי גם קצת ללמוד על ארכיטקטורה של טירות. לדעת את ההבדל שבין Keep ל- Barbican, ולהבין את ההבדל שבין Murder holes ו- Portcullis כיון שלא תמיד כל המבנים של הטירה שרדו כמו שצריך ורק כך אתה יכול להבין את האופן שבו הגנת הטירה תוכננה, לבסוף אתה צריך להיות בעל דמיון מפותח…

בישראל יש הרבה מבצרים הרוסים, ומאוד אהבתי לבקר בהם, אבל חייבים להודות שרובם הגדול ממש הרוס. באנגליה יש גם כאלו מקומות, אבל אנחנו מעדיפים לבקר בטירות שנשאר מהם הרבה יותר. למרות זאת, כשמבקרים בטירה הרוסה חייבים להפעיל את הדמיון שעות נוספות, כי הפיתוי לראות בה רק מבנה מבוצר הוא עצום, ולרוב זה ממש יחטא לאמת.

אם יצא לכם לקרוא את הפוסט שלי על טירת לידס, בוודאי שהתעורר בכם החשק לבקר במקום המופלא הזה, אחרי הכל מדובר באחת הטירות הכי רומנטיות באירופה. כשאתם מבקרים בטירת קנילוורת’ שבוורוויקשייר, אתם חייבים להפעיל את שרירי הדימיון בכדי להבין שבימי גדולתה, זו הטירה שבוודאי היוותה את ההשראה לאדריכלים של טירת לידס, כולל כמובן האגם העצום שהקיף את הטירה מכל צידיה והפך אותה לחסינה (בערך) מפני מצור.

טירת קנילוורת’ היא היום טירה הרוסה משודרגת*, כלומר שרובה הרוס ברמות אלו ואחרות, אבל יש בה אלמנט אחד מהמאה ה- 16 שהשתמר לחלוטין. כשכתבתי על טירת רגלן, הגדרתי סוג של מבחן שיעזור לכם להבין האם אתם מבקרים במבצר או בארמון, זה היה מבחן הכדורגל. הרעיון הוא שאם אתם יכולים לבעוט כדור דרך החלונות של הטירה אזי זהו ארמון, ואם החלונות צרים מדי אזי מדובר במבצר, תוצאת המבחן במקרה זה היא חד משמעית, קנילוורת’ הייתה ארמון, ולא סתם ארמון, במהלך המאה ה- 14 הטירה הזו הכילה את האולם הגדול ביותר באנגליה, והתגורר בה האיש הכי עשיר באנגליה (שהיה נשוי לנסיכה ספרדיה), אבל נחזור לזה אחר כך.

כמו רוב הטירות באנגליה, גם טירת קנילוורת’ התחילה כמבצר צנוע אחרי הכיבוש הנורמני, בנה אותה אחד מהאבירים של וויליאם, אבל כבר בימי המלך הנרי השני באמצע המאה ה- 12, היא הוחרמה והפכה להיות רכוש מלכותי. הנרי מאוד אהב טירות והוא השקיע שליש מהתקציב השנתי שלו בבנייה ושיפוץ שלהן. קנילוורת’ הייתה אחד מהפרוייקטים הגדולים שלו, וכך הטירה הפכה להיות יעד מלכותי מאוד מבוקש. ככל שהמלכים השקיעו בטירה יותר, כך גדלו המבנים שלה, גבהו החומות שלה, והתרחב האגם המלאכותי שהקיף אותה. הרעיון ביצירת האגם היה להרחיק את חומות הטירה כך שאי אפשר יהיה לתקוף אותם באמצעות כלי נשק כמו הקטפולטה והטריבושט. ובמאה ה-13 הטירה אכן עמדה במבחן האולטמטיבי שלה כשהיא עמדה במרכזו של המצור הארוך ביותר בתולדות אנגליה.

זה התחיל כשהברונים של הנרי השלישי מרדו בו (להנרי היתה נטייה לסמוך על יועצים צרפתיים, וזה הטריף את האצילים שלו שרצו את ההשפעה לעצמם). הברונים הונהגו על ידי סימון דה מונטפורט (אנטישמי נוראי שאיכשהו נתפס כדמות הראשונה שקידמה את הרעיון הדמוקרטי באנגליה). המרד היה מוצלח והמלך הנרי נשבה והפך להיות שליט בובה. יורש העצר של הנרי השלישי היה הנסיך אדוארד (לימים המלך אדוארד הראשון), וגם הוא הוחזק בשבי, רק שאותו אי אפשר היה לשמור שם הרבה זמן. הוא נמלט וגייס צבא להילחם בדה מונטפורט.

שני הצבאות נפגשו בעיר איבשהאם ואדוארד מחץ את דה מונטפורט וגם דאג לקצר אותו ואת בנו בראש. שאר הברונים שתמכו בדה מונטפורט נמלטו והתבצרו בטירת קנילוורת, למה שהפך להיות המצור הארוך ביותר בתולדות אנגליה. וזה סיפור כל כך שווה, שאני אכתוב עליו בפוסט נפרד (בעיקר כדי לנסות להבין למה הם היו צריכים להביא לוויתן למצור). כל מה שאני יכול לומר לכם עכשיו שהטירה היתה כל כך מבוצרת עד שהמגינים אפילו לא טרחו להבריח את השערים שלה.

כשהמצור הסתיים הטירה חזרה להיות טירה מלכותית. היא הוסיפה לשחק תפקיד ראשי גם בחייו של בנו של אדוארד, המלך אדוארד השני, שאת השם שלו בטח כבר פגשתם באחד מהפוסטים הקודמים מאחר והוא היה המלך הגרוע (או לפחות ברשימת שלושת הגרועים ביותר) בהיסטוריה האנגלית. אחרי שאישתו של המלך והמאהב שלה מרדו בו בהצלחה, אדוארד השני נשלח לקנילוורת ובה הוא אולץ לוותר על הכתר שלו (אם לא קראתם את הסיפור על אדוארד אתם חייבים לעצמכם לקרוא אותו, אפילו שחילקתי אותו לשלושה פוסטים מחמת אורכו).

מלכים באו והלכו, והזינוק הבא של הטירה אירע כשגר בה דווקא נסיך ולא מלך. זה היה בנו הצעיר של אדוארד השלישי עבר לגור בה. שמו היה ג’ון ומכיוון שהוא נולד בעיר גנט שבבלגיה הוא נודע בשם ג’ון מגנט. ג’ון לא היה צפוי לרשת את הכתר, אבל זה לא עצר אותו מלהפוך לאיש הכי עשיר באנגליה. נישואיו הראשונים היו לבלאנש, שהייתה היורשת של רוזנות לנקסטר. היא נפטרה אחרי שהיא הספיקה להוליד בן יורש, וג’ון התחתן בשנית, הפעם עם לא פחות מאשר הבת של מלך ספרד, כך שהילדים המשותפים שלהם, היו בעלי זכות דרישה לכתר הספרדי… ג’ון היה עכשיו האיש הכי עשיר באנגליה, וטירת קנילוורת’ ייצגה את העוצמה שלו והפכה לארמון. ג’ון הוא גם אבי שושלת בני לנקסטר וטיודור, כיון שבנו הבכור (מבלאנש) ייקח את הכתר בכוח ויהפוך להיות המלך הנרי הרביעי, ואחת מבנותיו תהיה גם הסבתא רבה של הנרי השביעי המלך הראשון משושלת טיודור.

המלכים משושלת טיודור המשיכו להשקיע בטירת קנילוורת ולהפוך אותה למקום שאליו הם היו מגיעים על מנת לנוח מהבלגאן של לונדון.  השינוי במעמדה התרחש בימי המלכה אליזבת, היא החליטה לקחת את הטירה מידיים מלכותיות ולתת אותה לאחד האצילים שלה (שככל הנראה ידע את מגען של ידיים מלכותיות) רוברט דאדלי, הרוזן מלסטר. על מערכת היחסים בין השניים נכתבו ספרים, ומתרוצצת אפילו שמועה היסטורית שלשניים נולד בן לא חוקי. אליזבת התעקשה לא להתחתן במהלך כל תקופת המלכות שלה, אבל יכול להיות שהיא הייתה מסכימה בצעירותה להצעת נישואים מדאדלי אם הוא לא היה נשוי… אחרי שאישתו מתה בנסיבות מסתוריות, דאדלי חיכה כמה שנים לפני שהחליט לתכנן את הצעת הנישואין היקרה ביותר בהיסטוריה. ההצעה התרחשה בטירת קנילוורת’

כמו רוב הטירות באנגליה גם טירת קנילוורת “מצאה את מותה” בתקופת מלחמת האזרחים האנגלית במאה ה- 17. למרות שהטירה נשלטה על ידי הפרלמנט, עם תום המלחמה הוחלט לייבש את האגם העצום שהקיף אותה ולהרוס חלק מהביצורים שלה. הייבוש של האגם הוא כנראה האקט שהכי הרס את היופי של הספק טירה ספק ארמון הזה. בשנים שלאחר המלחמה המקומיים הוסיפו לבזוז את הטירה, וכך פגעו בה עוד יותר. רק חלק קטנטן מהטירה, מבנה הכניסה שלה שאותו בנה דאדלי, נותר שלם והפך להיות בית מגורים מהודר (והיום המקום מאכלס תערוכה מצויינת).

כמו הרבה טירות אחרות, קנילוורת שקעה ונשכחה, אבל במהלך התקופה הויקטוריאנית קנילוורת עלתה לכותרות. זה קרה בזכות וולטר סקוט, סופר שנחשב לאבי הז’אנר של הרומנים ההיסטוריים. שני הרומנים המפורסמים ביותר שלו (שגם הפכו לסרטים) הם רוב רוי שהופק להיות סרט בשנת 95 בכיכובו של ליאם ניסן, ואייבנהו שהיה אחד מהסרטים “ההיסטוריים” הראשונים שהופקו בתחילת המאה ה- 20 וצולם ברובו בטירת צ’פסטו. כעת וולטר סקוט החליט להתמקד באותו אירוע מפורסם של הצעת הנישואים של רוברט דאדלי למלכה אליזבת. הספר התיימר להיות היסטורי אבל רוב הפרטים שבו כלל לא התרחשו, זה לא שינה הרבה ובזכותו מבקרים התחילו להגיע לטירה כולל צ’רלס דיקנס והמלכה ויקטוריה. זה גרר גם רכישה של הטירה על ידי ג’ון סידלי שהיה אחד מחלוצי תעשיית הרכב באנגליה. הוא החל להשקיע כסף רב בשימור והצלת הטירה, וצאצאציו העבירו אותה לבסוף ל- English Heritage שמנהלת אותה עד היום, ובהחלט הופכת אותה לטירה ההרוסה שהכי כדאי לבקר באנגליה!

נהניתם? עכשיו זה הזמן לתת משהו בחזרה. עזרו לנו להפיץ את הבלוג, ותנו גם לחברים שלכם ליהנות. כפתורי השיתוף נמצאים בתחתית הפוסט.

רוצים לקרוא את הבלוג מהתחלה? זה הפוסט הראשון

עשרת הפוסטים הפופולריים ביותר עד כה:

1. עשר הטירות השוות ביותר לביקור באנגליה

2. הכל התחיל בטירת סודלי

3. הכפר של הארי פוטר

4. הקללה של האישה הכי יפה באירלנד

5. המקום הכי יפה באנגליה

6. לפתוח מרפאת פוריות בלונדון של המאה ה- 17

7. המכשפה מטירת לידס (או בומריס)

8. ברוכים הבאים לבית של משפחת צ’רצ’יל : ארמון בלנהיים

9. ליידי דיאנה הראשונה

10. הברונית, ראש הממשלה, הצייר ואוליבר טוויסט

רוצים לבקר באתר באנגלית ולגלות עוד עשרות טירות וסיפורים? לחצו כאן

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

*