בשבועות האחרונים אנחנו עוסקים במערכות היחסים המוזרות שהכתיבו את חייה של המלכה ויקטוריה, מי שמלכה על האימפריה הגדולה בעולם (מבחינת השטח לפחות). אחרי שגילינו את האופן המוזר שבו הוריה הכירו, למדנו על שיטת החינוך הקיצונית שתוכננה עבור הנסיכה הצעירה ובפוסט האחרון סיפרנו על מערכת היחסים הלא שיגרתית שנוצרה בינה ובין החצי השני של הצמד “ויקטוריה ואלברט”, בעיקר אחרי מותו בטרם עת ותחילת התקופה הכה ארוכה של “ויקטוריה באבל”.
בפוסט הנוכחי ננסה לעמוד על אחד מההיבטים הפחות נעימים של מערכות היחסים של ויקטוריה – האימהות שלה. לנתינים שלהם שיווקו ויקטוריה ואלברט קמפיין תעמולה שהציג את המשפחה המושלמת, אבל האם זו הייתה האמת?
לפני שנתחיל לשפוט אותם, חשוב להזכיר שלא לויקטוריה ולא לאלברט הייתה ילדות נורמלית. על ויקטוריה שהיתה בוגרת שיטת קנזינגטון כבר קראתם, אבל צריך גם להזכיר שאלברט אולי קיבל חינוך כללי טוב יותר, אבל גם הוא גדל במנותק מהוריו. אימו גורשה מהארמון אחרי שנתפסה ברומן בצעד די צבוע מצד אביו שהיה בעצמו עסוק באינספור רומנים. עם דוגמאות הוריות כל כך גרועות, האם הצמד יוכל לפתח סגנון הורות טוב יותר?
את התשובה הטובה לכך אפשר למצוא באחוזת אוסבורן שבאי וויט. האחוזה הזו תוכננה על ידי אלברט במטרה להפוך לבית הקיץ המלכותי. הרעיון היה שהרחק מההמולה של לונדון הם יוכלו לפתח חיים שקטים ומאוד משפחתיים. נשמע מצויין נכון? אבל כשתבקרו במקום תגלו שבעוד שויקטוריה ואלברט עצמם חיו באחוזה עצמה, הילדים “הוגלו” לביקתה במרחק של כמה דקות הליכה שנקראה בשם “הקוטג’ השוויצרי” ושם הם גדלו ביחד עם האומנות שלהם, לא כל כך משפחתי נכון?
אחוזת אוסבורן נותנת לנו עוד רמז על התחושות של ילדיה של ויקטוריה כלפי האם. בנה הבכור “ברטי” מי שהוכתר בתור אדוארד השביעי, לא חשב להחזיק באחוזה אפילו שנייה אחת אחרי מותה של אימו והוא מיד העביר אותה לרשות המדינה. למעשה, למעט ביתה הצעירה ביאטריס (שעוד נחזור אליה) שהחזיקה בתואר “המושלת של האי וויט” אף אחד מילדיה של ויקטוריה לא רצה לגור באחוזה, או אפילו באי.
כשבוחנים את הסיבות למערכת היחסים הלא כל כך בריאה שויקטוריה פיתחה עם הילדים שלה, צריך להבין שעל פי היסטוריונים מודרניים שחוקרים את חייה, ויקטוריה סבלה מאוד מההריונות שלה, וכמעט בטוח שגם מדיכאון אחרי לידה. מאחר וב-17 שנות נישואיה הראשונות היא הייתה בהריון תשע פעמים, אתם יכולים להניח שהיא בעצם הייתה מדוכאת רוב תקופת הילדות של הילדים היותר בוגרים שלה (הבת הבכורה שלה שאף היא נקראה ויקטוריה נולדה בשנת הנישואים הראשונה של הזוג). ויקטוריה שנאה להיות בהריון, היא קראה לזה The Shadow period ועוד יותר שנאה להניק, מה שגרם לכך שלמשפחה המלכותית תמיד הייתה מינקת בהישג יד. מאוחר יותר כשויקטוריה גילתה שהבנות שלה דווקא כן בחרו להניק היא התעצבנה וכתבה ביומן שלה שהשיער שלה סמר כשהיא הבינה שהבנות שלה הפכו להיות פרות.
אז חוץ מזה שהם חיו בנפרד מההורים שלהם, ושאימא הייתה בדיכאון, מה עוד הילדים של ויקטוריה היו צריכים לספר לפסיכולוגים שלהם? אולי נתחיל בעובדה שהמלכה אהבה לשסות את הילדים שלה זה בזה. בכל רגע נתון היה לה את הילד האהוב ביותר והשנוא ביותר. בתפקיד הילד האהוב הייתה תחלופה, אבל בתפקיד הילד השנוא זכה לרוב הבן “ברטי” מי שיום אחד יהיה המלך אדוארד השביעי. ככל שהמשפחה המלכותית גדלה והתרחבה יצא שויקטוריה התעסקה בילדים שלה פחות ופחות ובשנים המאוחרות שלה ויקטוריה הודתה שיצא לה ממש להתעמק ישירות בילדים שלה אחת לכמה שבועות…בכנות לא נעימה ויקטוריה הודתה שהיא די תיעבה תינוקות ושהיא יכולה הייתה להתייחס אליהם ברצינות רק כשהם הפכו להיות אנשים קטנים.
מאיפה אנחנו יודעים כל כך הרבה על ויקטוריה? ובכן אפשר לומר שאנחנו יכולים לקרוא את כל מחשבותיה בזכות היומנים של המלכה. אם קראתם את הפוסט על שיטת החינוך שלה, אתם בוודאי זוכרים שבתור ילדה, ויקטוריה הייתה צריכה לכתוב כל מה שעבר עליה ביומן אישי. המלכה התחילה לכתוב את היומן הראשון שלה בגיל 13 והמשיכה לכתוב עד יומה האחרון 69 שנים מאוחר יותר. כיום שרדו יותר מ- 140 מהיומנים שלה עם לא פחות מאשר ארבעים אלף עמודים. זה אומר שאנחנו יכולים לדעת הרבה על המלכה, נכון? ובכן לא כל כך בטוח. זוכרים את ביאטריס? ביתה הצעירה של המלכה, והיחידה שנותרה לגור באי וויט (היא העדיפה להתגורר דווקא בבניין משופץ בטירת קריסברוק במרכז האי ולא באחוזה שבה גדלה). ביאטריס קיבלה מאימה משימה מונומנטלית לשפץ את היומנים שלה כך שלא יכילו שום מידע מפליל. ביאטריס נאלצה לעבור מחדש על כל מה שאימא שלה אי פעם כתבה, לשכתב מה שנראה היה לה לא הגון (ובפוסט הבא נדבר הרבה על דברים לא הגונים) ואז להשמיד את היומן המקורי. זה אומר שכשאנחנו קוראים את היומנים של ויקטוריה היום, אנחנו בעצם רואים את הגירסא המשוכתבת של ביאטריס. זה אומר שאת הפרטים הבאמת עסיסיים על החיים שלה אנחנו לומדים היום מהמכתבים הרבים שויקטוריה כתבה לבת הבכורה שלה אחרי שזו התחתנה ועברה לגרמניה, המכתבים האלו לא עברו שכתובים של ביאטריס ושם נמצאים הפרטים היותר מרתקים (כמו ההערה על הפרות).
למעשה מי שהיה הרבה יותר אקטיבי בגידול של הילדים היה אלברט. באופן מאוד לא שיגרתי הוא היה נוכח פיזית בחדר הלידה בכל תשע הלידות. אלברט היה גם זה שהיה אחראי על החינוך של הילדים והוא דאג לכך שהם ילמדו בכל יום שבע שעות (שיבעה ימים בשבוע) אם זה נשמע לכם נורא, אלברט בטח חשב שהוא ממש מקל על הילדים שלו כי הוא היה מוכרח בתור ילד ללמוד תשע שעות ביום. הבת הבכורה של הזוג דיברה אנגלית צרפתית וגרמנית כבר כשהייתה בת 3. ברטי, יורש העצר, היה תלמיד פחות מוכשר מה שגרם לשני ההורים שלו להתאכזב ממנו קשות (ולא פעם לומר לו את זה בפרצוף) ברטי המסכן סבל מטנטרומים והתקפי זעם לא אחת, ורק בגיל הרבה יותר מאוחר ויקטוריה הודתה באחד ממכתביה שייתכן שברטי היה דומה לה הרבה יורת ממה שהיא הייתה רוצה להודות).
חוץ מללמוד, הילדים היו צריכים גם לעבוד. כחלק מתפיסת החינוך שלו, אלברט סבר שהנסיכים צריכים ללמוד מהי טעמה של עבודת כפיים. סביב “הקוטג’ השוויצרי” הייתה גינת ירק גדולה שבה הילדים היו אמורים לגדל ירקות שאותם הם מכרו למטבח של אחוזת אוסבורן וכך זכו לדמי כיס.
לא היה קל לגדול תחת ויקטוריה. גם אם היא לא בדקה אותם באופן ישיר, ויקטוריה הייתה אובססיבית לקבל מידע על הילדים שלה, ומאוחר יותר גם על בני הזוג שלהם. כשברטי התחתן עם הנסיכה אלכסנדרה מדנמרק, הרופא האישי של אלכסנדרה היה מחוייב לדווח לויקטוריה בכל פעם שלאלכסנדרה הייתה וסת. כמו שכבר הזכרתי בפוסט הקודם, מותו של אלברט היה זעזוע גדול מאוד עבור ויקטוריה שהכריחה את הילדים שלה לקחת חלק בפסטיבל האבלות שלה שהמשיך יומיום גם כאשר לכאורה המשפחה חוותה אירועים משמחים, כמו שאפשר ללמוד מהצילום הבא של ילדיה של ויקטוריה ביום חתונתו של ברטי. אם לא הבנתם, הפסל במרכז התמונה הוא פסלו של אלברט.
ביתה הצעירה ביאטריס, משכתבת היומנים שלה, זכתה למערכת יחסים מורכבת משלה עם המלכה. אחרי מותו של אלברט, המלכה ציפתה שביתה הצעירה לא תתחתן ותישאר איתה תמיד, לשם כך היא אסרה על אנשי החצר לומר את המילה “חתונה” בנוכחות ביאטריס. אבל לפעמים אפילו הכוח של ויקטוריה היה מוגבל. באחת מהחתונות המלכותיות שאליה הגיעה כל המשפחה פגשה ביאטריס בת ה-27 את הנרי נסיך בטנבורג ובתוך תקופה קצרה הם התחתנו בלי לבקש את רשותה של ויקטוריה. המלכה הזקנה זעמה, וניתקה קשר עם ביתה למשך חצי שנה, והסכימה לחזור להיות איתה בקשר אחרי שהזוג הצעיר הסכים לחזור ולחיות בבריטניה ליד האם. הנישואים של ביאטריס נמשכו בסך הכל 10 שנים עד שבעלה מת ממחלה, ואז היא חזרה לאחוזת אוסבורן ונשארה איתה לשכתב את היומנים עד ליום מותה של המלכה.
הפוסט הזה מצייר תמונה לא פשוטה של המלכה ויקטוריה, שהיום אנחנו מנתחים בכלים שעומדים לרשותנו ולא היו קיימים אז. חשוב לומר שהרבה מהביקורת שמופנית כלפי המלכה נובעת גם מהעובדה שאחרי מותה, נערכו הרבה מהמכתבים שלה על ידי שני גברים שנשכרו על ידי הבן שלה, והם הוציאו מהם הרבה מאוד משפטים שבהם המלכה כן עסקה בדאגה שלה לילדים שלה ובחשש שלה מכך שימותו בגיל צעיר (מה שהיה מאוד שכיח באותה תקופה). הגירסאות המקוריות של הטקסטים האלו התגלו רק בשנים האחרונות והן מציגות את האימהות של ויקטוריה באור נוסף. בפוסט הבא אנחנו נסיים את סיפורה של ויקטוריה ונדבר על שתי מערכות היחסים הלא שיגרתיות האחרונות שלה עם המשרתים…
