אחרי כמה הפסקות, אנחנו חוזרים לטיול הטירות שלנו בקורנוול. היום החמישי של הטיול שלח אותנו לאחוזה שנהנית מהשם הבלתי אפשרי להגייה – Lenhydrock אם רוצים לבטא אותו כמו מקומי אז השם הוא לאנ – היי – דרוק עם דגש על החלק האמצעי. ולמה אני קורא לה אחוזת הכל כלול? ובכן, האחוזה העצומה הזו הגיעה לידי הנשיונל טראסט שלמה עם כל הרהיטים של המשפחה (תופעה לא כל כך נפוצה) אבל במקרה הזה הנשיונל טראסט החליטו לפתוח למבקרים את כל חדרי האחוזה כולל את החדרים של המשרתים, וגם “לאכלס” את הבית בכמה שיותר תוספות שיגרמו לו להרגיש כמו בית אמיתי כמו למשל אוכל מזוייף במטבח, התוצאה היא בית שאפשר לבקר בו בעשרות חדרים שונים וללמוד בצורה הכי איכותית שנתקלתי בה עד כה על החיים בבית האנגלי הויקטוריאני.
האחוזה עצמה היא ענקית ומתפרשת על 1.6 מליון מטר רבוע. זה אחד מאותם בתים שממגרש החניה שלו ועד לפתח הבית צריך לעבור מסע כומתה קטן (אבל יפה בטירוף), למעשה אפשר לבלות ימים שלמים בטיול באחוזה . יש בה ארבעה ערוצי נחל שונים וגנים פורמליים, אנחנו כמובן יכולנו לדגום רק חלק קטן ממנה כיון שהפוקוס שלנו היה הבית עצמו.
לאנהיידרוק היה ביתם של משפחת Robartes במשך מאות שנים. בני המשפחה קנו את האחוזה ב- 1624 והחזיקו בה עד המאה ה-20. אם הייתי צריך לתת כותרת נוספת לבית, הייתי קורא לו הבית של שתי הטרגדיות. הטרגדיה הראשונה אירעה בשנת 1881 כששריפת ענק כילתה כמעט את כל הבית (והרגה כמה מהמשרתות שלו). הבית נבנה מחדש על פי התוכניות המקוריות שלו, מה שאומר שעדיין אפשר לקרוא לו בית יעקובני (כלומר מהחצי הראשון של המאה ה- 17) ולא בית ויקטוריאני. הטרגדיה השניה של הבית (כמו בתים רבים אחרים) התרחשה במהלך מלחמת העולם הראשונה כשהיורש של הבית נהרג בקרבות, ומאוחר יותר אחד מאחיו הצעירים שגם לחם במלחמה התאבד.
המשפחה החזיקה בתואר שנקרא הוויקונטס של קליפדן, התואר הרביעי בחשיבותו במערך האצולה האנגלית (אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי תארים מתקדמים אם אתם צריכים תזכורת לסולם דרגות האצולה האנגלי/בריטי). הדרך שבה הם הגיעו אל התואר היא די מעניינת. בסוף המאה ה- 16 ותחילה המאה ה-17 משפחת רוברטס היתה משפחה מיוחסת ועשירה, אבל לא היה לה תואר בפועל. בשנת 1625 הם כנראה קנו את התואר הראשון שלהם, תאור ברונות, בסכום ששווה למליון פאונד של היום, מי שתווך בעיסקה היה המאהב של המלך ג’יימס הראשון, הדוכס מבאנקינגהאם. את השדרוג בתואר שלהם לוויקאונטס המשפחה עשתה בזכות בחירות מוצלחות במלחמת האזרחים 20 שנים מאוחר יותר. אבי המשפחה היה קצין בצבא הפרלמנט. הוא היה אחראי על אחת התבוסות של הפרלמנט בתחילת המלחמה בקורנוול ונמלט מהמחוז, משאיר את המשפחה שלו מאחור (הם כולם נלקחו בשבי), כשהפרלמנט ניצח הוא קיבל אותם ואת האחוזה שלו בחזרה. אחרי ההוצאה להורג של המלך צ’רלס, הברון התפכח מקרומוול. הוא נטש את החיים הפוליטיים ותמך בהחזרה של המלוכה, מה שבסופו של יום שידרג את התואר שלו בלי להוציא עוד מליון פאונד…
בבית האחוזה עצמו תוכלו לבלות הרבה מאוד זמן, אחרי הכל יש בו לא פחות מחמישים חדרים שפתוחים לציבור (רק לשם הדוגמא אחד מהבתים הגדולים ביותר באנגליה שנקרא צ’טסוורת מציע לציבור רק 26 חדרים). אחד החדרים המרתקים ביותר בלנהידרוק הוא חדר הספריה. האוסף שבה הוא כל כך עשיר, עד שלקח לנשיונל טראסט כמה שנים כדי להבין שאחד מאותם ספרים הוא עותק מאוד נדיר של ה- doomsday book ספר מאוד משמעותי בהיסטוריה הבריטית (למרות השם הקצת מלחיץ זה בסך הכל היה ספר רישום אוכלוסין שיזם המלך וויליאם הכובש בשנת 1086 אחרי שהשתלט על הממלכה לצרכי הטלת מס). מאחר ויש כל כך הרבה חדרים פתוחים בבית אפשר ליהנות בו ממספר סיפורים שונים על החיים הויקטוריאנים, כולל כמובן סיפורים על החיים של המשרתים באותה תקופה (אפשר לראות גם את קומת המגורים שלהם שסגורה בכמעט כל הבתים והטירות שביקרנו בהם, וגם את חדרי השירות שבהם הם עבדו). עוד סידרה של חדרים מדהימים מספרת את חיי הילדים בבית הויקטוריאני וכוללת גם את חדרי המשחקים שלהם, גם חדרי השינה וגם את חדרי הלימוד.
כפי שכבר אמרתי, הטרגדיה השנייה של המשפחה אירעה במלחמת העולם הראשונה כשטומי אגר-רוברטס נהרג בחזית הצרפתית. טומי כבר ירש בפועל את התואר של הוויקונט השישי, ועל כן הוא אמור היה להשתחרר מהחזית ולבלות את המלחמה מאחרי שולחן באיזה תפקיד משרדי, אבל הוא התעקש להמשיך ולשרת. אחד הסיפורים הכי מפורסמים עליו מאותה מלחמה הוא סיפור הקונצרט של טומי. טומי למד גינה במהלך נעוריו, והוא ידע לנגן על מספר כלים. בזמן מלחמת החפירות הוא ביקש שישלחו אליו את כל כלי המוזיקה שלו וכך הוא הקים תזמורת בעלת 10 נגנים בחזית עצמה. בשנת 1915 אחרי ששני חברים שלו נהרגו, הוא החליט על מבצע נקמה מאוד יחודי. הוא התחיל לפרסם שבחצות הלילה יפסיקו הבריטים את ההפצצות ויערכו קונצרט מיוחד עם מוזיקה גרמנית. הלהקה שלו החלה לנגן כמו שהובטח, והגרמנים לא הצליחו להתאפק, הם עצרו את ההתקפה ונהנו מהצלילים שהזכירו להם את הבית. אבל מה שהם לא ידעו היה ששאר היחידה של טומי עזבה את התעלה שלהם ויצאה למתקפת פתע בליווי ארטילריה שלוש דקות אל תוך הקונצרט. מאוחר יותר טומי הכריז על קונצרט שני כדי ליישב את ההדורים…
בפוסט הבא אנחנו מתחילים את החלק השני של המסע שלנו בקורנוול ואנחנו מגיעים למקום מגורים מסוג אחר לחלוטין שלימד אותנו עוד שיעור חשוב על נסיעות עתידיות.
זה המקום להגיד תודה לכל אלו שעוזרים לנו להפיץ את הבלוג. הפוסט על הכפר של הארי פוטר “שבר” את שיאי השיתופים של הסיפורים בבלוג. כמו שאתם בטח מבינים, כשכותבים בלוג מהסוג הזה דברים כמו שיתוף וההערות שלכם הם הדלק שעוזר לנו להמשיך קדימה, אז שוב תודה, ואתם מוזמנים להמשיך לשבור שיאים.
מחפשים עוד סיפורים?
מה עושים כשאין כסף להתגרש? קושרים את האישה בחבל והולכים למרכז הכפר להעמיד אותה למכירה פומבית.
רוצים לקרוא את הבלוג מהתחלה? זה הפוסט הראשון
רוצים לבקר באתר באנגלית ולגלות עוד עשרות טירות וסיפורים? לחצו כאן
1 comment
השם הנכון הוא Lanhydrock