ברוכים הבאים לפוסט השני בסידרת הטיולים בקוטסוולדס. בפוסט הראשון דיברתי על מה מיוחד באיזור הזה ודיברתי על ארבע הערים המרכזיות שיכולות להיות בסיס טוב ליום טיול כזה (בעיקר אם מתכננים לעשות אותו עם תחבורה ציבורית), עכשיו אני רוצה לדבר על הכפרים והעיירות של הקוטסוולדס, שבמידה רבה הן “היעד האמיתי” של רוב האנשים שמתכננים לבקר בקוטסוולדס.

כתבתי כבר בפוסט הקודם (וגם בפוסטים אחרים בבלוג) שהבעיה העיקרית שלי עם כל מה שקשור בביקור בעיירות או בכפרים הוא שמדובר בביקורים מאוד קצרים כיון שאין ממש מה לעשות בהן (חוץ מליהנות מהאווירה או לשבת לשתות קפה איפשהו). הפיתרון הוא ככל הנראה לשלב מספר ביקורים ביום אחד, ולנסות למצוא לפחות עוגן אחד בסביבה, וזה מה שאני אעשה בפוסט הזה.

עוד לא ביקרתי בכל העיירות של הקוטסוולדס מה שאומר שבטוח יש עוד מקומות שאני עוד לא יכול לכתוב עליהם, אבל ביקרתי במספיק בכדי לעזור לכם להרכיב יותר מאשר יום טיול אחד. הנה המקומות הכי מדהימים מבחינתי שהייתי מכניס לביקור בחלק הצפוני של הקוטסוולדס (הם כולם יחסית קרובים אחד לשני) :

ברודוויי (Broadway) – אם אנחנו מתחילים מצפון לדרום, אז ברודווי בהחלט קופצת למקום הראשון. כמו הרבה מקומות שאני אכתוב עליהם ברודווי היא ספק כפר ספק עיירה עם 2500 תושבים. עד היום ביקרנו שם כבר שלוש פעמים, ובטוח נגיע עוד פעם כי מדובר באחד מהמקומות היותר מפונפנים בקוטסוולדס. כתבתי כבר בפוסט הקודם שכבר במאה שעברה המקום הפך להיות סוג של מגנט לאומנים וסופרים שאפילו ערכו במקום משחקי קריקט לסלסבריטיז. בתכל’ס כל הביקור שלכם בברודווי צריך להסתכם בכביש הראשי של העיירה ששם נמצאים הבתים העתיקים היפים של העיירה, שבאופן מפתיע הם הרבה יותר מרווחים משאר המקומות בפוסט הזה. לצד הרחוב הראשי תוכלו למצוא גן משחקים מפתיע בגודלו במידה ואתם צריכים להפעיל ילדים, ולידו יש גלריה קטנה לאומנות. ברחוב הראשי כמו שאתם יכולים לנחש יש חנויות, בתי קפה, מסעדות ובתי מלון קטנים. מה שהופך את ברודווי לכל כך מיוחדת מלבד היופי של הרחוב הזה הן הגבעות הירוקות שמקיפות אותה. אחת מהגבעות האלו שנמצאת במרחק של 7-8 דקות נסיעה היא גבעת ברודווי, הנקודה הגבוהה ביותר בקוטסוולדס, והבית של מגדל ברודווי, שבנה אדריכל הנוף האחד והיחיד – קייפבליטי בראון. אפשר בתשלום צנוע לבקר בתוך המגדל ולטפס לקומה העליונה שלו. בנוסף ליד המגדל תמצאו בונקר אטומי מימי המלחמה הקרה ופארק צבאים קטן, והכי חשוב- בית קפה ממש טוב. בקיצור, החיבור עם הגיבעה והמגדל הופך את ברודווי ליעד של שעתיים שלוש ביקור, ואם ממש רוצים אפשר לחבר אותו עם בית שמנוהל על ידי הנשיונל טראסט שנקרא Snowshill Manor  . זה לא בית שיש בו סיפור חשוב במיוחד ולכן למרות שביקרנו בו פעמיים לא הכנסתי אותו לרודפי הטירות, אבל הוא כן מכיל אוסף עצום של חפצי אומנות מכל העולם, ואפשר גם לכנות אותו האחוזה הקוטסוולדית המושלמת.

המקום הבא ברשימה (שאגב ממש לא רחוק מברודווי) היא כפר/עיירה בשם סטואו, או בשמה האנגלי הציורי (Stow on the Wold). מה שהופך את העיירה הזו למיוחדת מאוד בעיניי הוא שיש בה יחסית שטח גדול שאפשר להגדיר “תיירותי” (גדול זה מושג יחסי כמובן). בניגוד לברודווי, סטואו מרגישה הרבה יותר ימי בייניימית, עם בתים עתיקים צפופים שכמובן בנויים מהאבן הקוטסוולדית המפורסמת. את הביקור אפשר להתחיל בכיכר המרכזית של העיר (Market Crss) ולמתוח אותו עד לרחוב הארוך שנקרא רחוב הכבשים (Sheep Street) כמובן שהביקור בסטואו לא יכול להיות ארוך מדי, אבל הוא בהחלט יכול לקחת יותר זמן עם עוצרים להפסקת קפה.  את סטואו אפשר לשלב בביקור עם ברודווי ועם האטרקציות שסביבה, אל היא גם יכולה להשתלב עם ביקור במקום הכי פופולרי לביקור בקוטסוולדס, בורטון על המים…

Bourton on the Water וונציה של הקוטסוולדס משווק כמובן בתור הכפר הקוטסוולדי המושלם, אבל יש בו 3300 תושבים שבהחלט גורמים לי לתהות על אופיו הכפרי. למרות שאתם אולי עולים על טיפה ציניות, בורטון הוא בהחלט המקום הכי טוב למבקרים בקוטסוולד בביקור הראשון שלהם, אבל ממש חשוב לדעת שאם תגיעו אליו בקיץ ביום שמש נעים, או בסופי שבוע, יש סבירות גבוהה שהמקום יהיה מפוצץ. את הביקור הכי כייפי שלנו בכפר הזה ערכנו באמצע השבוע בחורף כשהיינו לבד… מה שהופך את בורטון לאטרקציה התיירותית הכל כך מוצלחת היא העובדה שמדובר בכפר שטוח עם רחוב ראשי יחסית רחב (יחסית לכפרים ועיירות קוטסוולדיים) שבמרכז שלו זורם הנחל הכי רגוע בעולם, וכמה גשרונים קטנים מאפשרים לחצות מצד אחד של הרחוב הראשי למשנהו. בימים נעימים אין שום בעייה לילדים להוריד נעליים, לקפל מכנסיים ולדשדש במים. בורטון מלאה לא רק בבתי קפה ומסעדות, אלא גם במספר אטרקציות שיכולות להאריך את הביקור. יש מוזיאון רכב, יש מבוך, ויש גן חיות לציפורים (לא זול) אבל האטרקציה שאנחנו הכי אוהבים היא המיני בורטון. מודל של הכפר עצמו (כמו מיני ישראל) שנבנה על ידי אמן מקומי בשנת 1937, מה שמדהים הוא שהמיניאטורות עצמן הפכו להיות בניינים לשימור… אם אתם קצת מבוהלים מכמות התיירים בבורטון, אבל עדיין מחפשים להרגיש טיפה כפריות, אז כדאי שתדעו שליד בורטון יש שני כפרים שמחוברים בינהם בשביל כפרי, והם יהיו המקום הבא (ואחד הטיפים החשובים ברשימה שלי).

למה לבקר כפר אחד כשאפשר לבקר שניים? The Slaughters זאת אחת מהתגליות האחרונות שלנו. מדובר בחיבור בין שני כפרים (במקרה הזה בהחלט מדובר בכפרים). מאחר וביקרנו בהם כבר כמה פעמים בחודשיים האחרונים, פיתחנו שיטה שמותאמת לביקור עם ילדים. אנחנו מגיעים לכפר הראשון Upper slaughter ומורידים שם את הילדים והאורחים שלנו ואני ממשיך לחנות ב- Lower Slaughter. בין שני הכפרים עוברת דרך קסומה שהיא חלק ממסלול ארוך יותר בקוטסוולדס שמוכר בשם: Wardens Way

למרות שגם כאן יש אפשרות שתפגשו תיירים, זאת לא תהיה אותה כמות כיון שיש כאן הרבה פחות מסעדות. המסלול בין הכפרים אורך בערך 15 דקות, ואני בדרך כלל מתחיל אותו מהכפר השני ופוגש את שאר המשפחה והאורחים באמצע הדרך. כמובן שאפשר לתכנן את הטיול אחרת. כשמגיעים לסוף המסלול בכפר התחתון מגיעים לתחנת מים עם גלגל מים לא מתפקד ובית קפה שכן מתפקד. גם בכפר הזה זורם לו נחל רגוע במיוחד במרכז הכפר, וגם כאן יש גשרים, וגם כאן הילדים שלי נוהגים ישר להיכנס למים ולנסות לדוג עם רשתות (הדגש הוא לנסות). אם יש יום יפה שאפשר לשבת בו בחוץ ההמלצה שלי היא לעשות הפסקה בפאב המקומי (לא להזמין קפה) וליהנות מאחת מהגינות הכי יפות שתמצאו באנגליה. אגב בשני הכפרים האלו יש שתי אחוזות עתיקות שעברו הסבה לבתי מלון מפונפנים במיוחד.

העיירה האחרונה ביום הטיול הזה היא העיירה ווינצ’קומב. גם כאן עיקר העניין נמצא ברחוב הראשי של העיירה ובכמה הרחובות הקטנים שמתפצלים ממנו. כמו בסטואו, גם כאן הבתים קטנים עתיקים וצמודים זה לזה. מעבר לעובדה שהעיירה הזו נמצאת במרחק של 10 דקות נסיעה מהבית שלי יש עוד סיבה שבזכותה ביקרתי בה כבר יותר מתריסר פעמים. קודם כל ווינצ’קומב זה הבית של טירת סודלי, ולמעשה מסלול ההליכה ממרכז העיירה אל הטירה עובר דרך פארק מדהים שהיה שייך פעם לטירה (אבל זה לא עולה כסף לעבור בו היום). בנוסף ליד העיירה שוכן אתר עתיקות של מנזר הרוס בשם Hailes Abbey שקצת קשה להאמין היום, אבל הוא היה אחד מאתרי העלייה לרגל הכי חשובים באנגליה עד שהנרי השמיני החליט להרוס אותו. מה שהפך את המנזר לכל כך חשוב הייתה העובדה שהוחזק בו הדם של ישו…

בפוסט הבא ננוע לחלק המזרחי והמרכזי של הקוטסוולדס ונבקר בבורפורד, וודסטוק, פארק המים של הקוטסוולדס (לא מה שאתם חושבים) ופיינסוויק.

עד הפוסט הבא אתם מוזמנים לקרוא את הסיפורים הכי טובים שליקטנו בבלוג עד עכשיו:

לנוחיותכם סימנתי למטה את עשרת הפוסטים הכי פופולריים בבלוג עד עכשיו, אז אם פספסתם איזה אחד, אתם מוזמנים להשלים. מעבר לכך אתם גם כמובן מוזמנים לשתף את החברים שלכם שיהנו גם כן. כפתור השיתוף נמצא ממש מתחת לפוסט.

עשרת הפוסטים הפופולריים ביותר עד כה:

1. עשר הטירות השוות ביותר לביקור באנגליה

2. הכל התחיל בטירת סודלי

3. הכפר של הארי פוטר

4. הקללה של האישה הכי יפה באירלנד

5. המקום הכי יפה באנגליה

6. לפתוח מרפאת פוריות בלונדון של המאה ה- 17

7. המכשפה מטירת לידס (או בומריס)

8. ברוכים הבאים לבית של משפחת צ’רצ’יל : ארמון בלנהיים

9. ליידי דיאנה הראשונה

10. הברונית, ראש הממשלה, הצייר ואוליבר טוויסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

*