כשיצאנו למירדף אחרי הטירות ובתי האחוזה הכי מעניינים שיש באנגליה, לא יכולנו לנחש שאחד הדברים הכי מפתיעים שיקרו לנו יהיה שנגלה סיפורים בלתי נתפסים שההיסטוריה האנגלית כבר שכחה כמו למשל הרומן בין הברונית סייקס לראש הממשלה היהודי (לשעבר) ואיך הוא השפיע על הספר אוליבר טוויסט, או על הבית שאדולף היטלר תכנן לגור בו מיד כשיצליח לכבוש את בריטניה. לאט לאט התחלנו לצבור לנו למעלה ממאתיים סיפורים (בנתיים) אבל אני חושב שאף אחד מהם לא מרגש כמו הסיפור הבא.
אחד הדברים שאני כותב עליהם הרבה באתר הוא על תפיסת הנישואין שרווחה בקרב מעמד האצולה. הנקודה שאני חוזר עליה כל הזמן היא שנישואין באותה תקופה היו עיסקה ששילבה בין כסף, אדמות ותארים. לאהבה לא היתה שום משמעות, וגם לא לגיל או לחזות של החתן או הכלה. גם במאה ה- 19 זה היה עדיין אפשרי לחתן אנשים בלי שום קשר לפערי הגילאים בינם (חכו לסיפור שיגיע באחות קוטון בין ראש ממשלת נאפולי בן ה- 61 שהתחתן עם אחייניתו בת ה- 13). לא היו הרבה יוצאי דופן, וזה מה שהופך את סיפורן של האחיות אליזבת ומריה גאנינג הוא הסיפור הכי יוצא דופן של אותה תקופה.
מריה ואליזבת נולדו במערב אירלנד. מריה נולדה ב- 1732 ואחותה שנה אחריה. המשפחה הייתה ענייה והתגוררה בבית שכנראה הושג באמצעות זכייה במשחק קלפים. מריה ואליזבת לא זכו לחינוך פורמלי מכל סוג שהוא, ובשלב מסויים אימא שלהם אפילו דחפה אותן להיות שחקניות בתאטרון על מנת שתהיה להם אפשרות להתפרנס (באותה תקופה תיאטרון היתה מקפצה לנשים להפוך לסוג של קורטיזניות לאצולה הגבוהה). בשנת 1748 כשהאחיות שיחקו בתיאטרון בבירת אירלנד, נערך נשף בטירת דבלין שישנה את חייהן לתמיד… הבעיה הייתה שלא היו להן שמלות, והפיה של סינדרלה היתה עסוקה. הפיתרון שלהן היה מקורי יותר. הן הלכו לנשף עם תחפושות מהתיאטרון שבו הן שיחקו. אחת לבשה את השמלה של יוליה, והשנייה את השמלה של ליידי מקבת.
האחיות הפכו להצלחה מסחררת בנשף, ואפילו הוצגו לרוזן מהרינגטון שהיה הלורד לויטננט של אירלנד שזה הנציג הבכיר של השלטון האנגלי ששלט במדינה. הוא כנראה מאוד התלהב מהן כי הוא נתן לאימא שלהם פנסיה מיוחדת, והיא מיד ניצלה אותה בשביל להשאיר מאחור את בעלה המהמר ואת שאר הילדים שלה, ולקחת את שתי הבנות לאנגליה, שם הן הוצגו בסדרה של נשפים והפכו מיד לסלבריטאיות בקנה מידה ארצי. הן נחשבו לנשים היפות ביותר באירלנד, ומריה נחשבה ליפה יותר מאליזבת, כך שמריה (כנראה) היתה האישה היפה ביותר באירלנד.
הפרסום שלהם הגיע עד לונדון, והאחיות ואימן הוזמנו לנשפי החברה הגבוהה. אפילו המלך הסתקרן מהם והוא הזמין את מריה לארמון קנזינגטון. כבר רמזתי קודם שהבנות לא קיבלו כל חינוך, אז הם לא היו חכמות גדולות במיוחד, וכשהמלך ג’ורג’ השני שאל את מריה מה החלום שלה היא השיבה לו שהיא הייתה רוצה להיות מוזמנת לטקס הכתרה, או במילים אחרות, היא איחלה לו למות… אם היא הייתה גבר היא כנראה הייתה מושלכת לטאואר, אבל בגלל שהיא הייתה נערה יפה, המלך פשוט התגלגל מצחוק.
שתי האחיות היו כאמור עניות, ולא חכמות, אבל הפרסום שלהן הפך אותן לשתי הכלות הכי מבוקשות בלונדון, אליזבת “נחטפה” על ידי הדוכס השישי מהמילטון. הוא כל כך מיהר להתחתן איתה שהוא לקח אותה לכנסיה מיוחדת שעשתה טקסים שלא הצריכו יותר מדי ניירת, והוא אפילו לא הספיק לקנות לה טבעת, והוא נאלץ להשתמש בטבעת מוילון. אליזבת ילדה לדוכס שני בנים לפני שהוא מת והיא מיד התחתנה עם דוכס אחר וילדה לו עוד שני בנים, מאחר ושני הבנים הבכורים שלה ירשו את התואר אך מתו ללא ילדים, אחיהם הצעירים ירשו את התואר וכך היא בעצם ילדה לא פחות מאשר 4 דוכסים (שזה כנראה שיא גינס לדוכסים לא מלכותיים).
מריה לא חיכתה הרבה אחריה, אבל היא התחתנה “רק” עם רוזן… החתן המאושר היה ג’ורג’ קובנטרי הרוזן השישי שבדיוק באותו הזמן בנה עם קייפבליטי בראון את אחוזת קרום. הזוג המאושר יצא לירח דבש בצרפת שבו גילה ג’ורג’ שלפעמים יופי חיצוני הוא לא ערובה לעושר פנימי. מריה לא דיברה מילה בצרפתית, ולא הצליחה להשתלב בחברה הגבוהה, מה שהיא כן הצליחה לעשות הוא לאמץ את הטרנדים הלוהטים ביותר באיפור הפריזאי, וכשהזוג חזר לאנגליה היא הביאה אותם איתה.
מריה המשיכה ליהנות מפופולריות בקנה מידה ארצי. כשבני הזוג הגיעו ללונדון ויצאו להייד פארק הם הוקפו בכמות כל כך גדולה של מעריצים שרצו לראות אותה, שהמלך נאלץ לשלוח את המשמר שלו על מנת לחלץ אותם. באנגליה היחסים של הזוג קצת התערערו… הרוזן התחיל פרשיית אוהבים, וכך גם מריה, שאולי לא התחתנה עם דוכס, אבל עכשיו היא ניהלה רומן עם דוכס, ועוד כזה שכיהן כראש הממשלה (הדוכס מגרפטון).
הבעיה של מריה היה אותו איפור שהיא אימצה בצרפת. באותה תקופה החומרים שמהם היה האיפור עשוי היו לא פחות מאשר רעילים. אחרי מספר שנים שבהם מריה השתמשה באיפור, הפנים שלה החלו להגיב לחומרים הרעילים, וכדי לכסות על הסימנים שנוצרו מריה פשוט מרחה עוד איפור. זה לא לקח יותר מדי זמן, ובתוך מספר קצר של שנים מריה חלתה, והפנים שלה הושחתו לגמרי. האישה שהיתה הכי יפה באירלנד הסתגרה בחדר באחוזת קרום, וסירבה אפילו לפתוח את החלון. היא נפטרה לבסוף כשהיא בסך הכל בת 27…
הפופולריות של מריה היתה כל כך גדולה, שלטקס ההלוויה שלה הגיעו לא פחות מעשרת אלפים בני אדם. מריה נקברה בהתחלה בכפר שסמוך לאחוזת קרום, כי הכנסייה באחוזה עוד הייתה בבנייה, ומאוחר יותר היא הועברה אליה.
נהניתם מהסיפור? לחצו לייק מתחת ותוכלו לעקוב אחרי מירדף הטירות שלנו בכל רחבי בריטניה (ואם אתם מתעקשים, אתם יכולים גם לשתף את הסיפור עם חברים שלכם שגם יהנו)
לקריאת הבלוג הבא בפוסט לחצו כאן
רוצים לקרוא את הבלוג מהתחלה? זה הפוסט הראשון
רוצים לבקר באתר באנגלית ולגלות עוד עשרות טירות וסיפורים? לחצו כאן
