אני יודע שיש עכשיו חופשה בישראל (התחילה אחת כזו גם אצלינו), ולמרות שמדובר באירוע ידוע מראש, כשאני מדבר עם חברים ומכרים הם תמיד מופתעים מחדש מהעובדה הזו. מסע הטירות שלנו יצר עבורנו מציאות חדשה, מאחר והחופשות האלו הן בדיוק הזמן המושלם מבחינתנו לכסות איזור גאוגרפי בבריטניה שלא היינו יכולים להגיע אליו בנסיעת יום. אחרי שכבר ביקרנו בקנט בכריסטמס, ובקורנוול באיסטר, הגיע הזמן לחקור את צפון ווילס בחופשת הסמסטר של מאי.
ווילס כאמור נמצאת “מעבר לפינה” מהיכן שאנחנו גרים, אבל זה כמובן נתון מטעה. ווילס היא בגודל של ישראל פלוס מינוס, אבל לא במבנה שלה, בנוסף כל מרכז המדינה הררי (האיזור המופלא שנקרא סנודוניה) מה שאומר שעל מנת להגיע אל החלק הצפוני שלה צריך להקיף את כולו, או לנסוע במהירות מינימלית בכבישים סופר צרים ומפחידים (תוך כדי תפילה שלא תגיע מכונית מהעבר השני של הכביש).
הפעם היעד שלנו היה איזור קרנרבון, שם שוכנת הטירה החשובה ביותר, לדעתי, שבנה המלך אדוארד הראשון בסוף המאה ה-13. אבל מה שהיה מעניין מאוד בחופשה הזו היה גם המקום שבחרנו לשהות בו. בחופשת הטירות הראשונה שלנו לקחנו מלון, בחופשה השנייה לקחנו שתי צורות שונות של דירות אירביאנבי ואתם מוזמנים לקרוא את הפוסטים האלו כדי לראות מה חשבנו על ההתאמה שלהן לחופשה משפחתית. הפעם בחרנו ללון בכפר נופש. חשוב להסביר, שזה לא פארק נופש בסגנון של מועדון הים התיכון, אלא מדובר בעצם במתחם שכולל בתוכו בקתות וקראוונים שבחלקם מתגוררים אנשים בקביעות (לרוב פנסיונרים, אבל לא רק). מה שהופך את פארקי הנופש האלו למעט שונים ממלון או דירת אירביאנבי היא העובדה שמרכז שלהם יש סוג של מתחם שכולל בריכת שחייה, פאב/מסעדה וגן משחקים, מה שאומר שהוא מושך אליו את כל דיירי הפארק, ומאפשר לפגוש אותם ואולי אפילו ליצור חברויות. בפוסט הבא תוכלו לקרוא אפילו על משפחה בת ארבע נפשות שהתחברנו איתה בפארק. זו משפחה מאוד מרתקת כי כל אחד מבני המשפחה מדבר במבטא אחר לחלוטין.
אבל לפני שהגענו בכלל לכפר הנופש היינו צריכים לעשות דרך ארוכה, והחלטנו לחתוך אותה לשניים באמצעות…ביקור בטירה. הטירה שנבחרה למשימה נמצאה בערך באמצע הדרך ביננו לבין קנרבון, והתאימה בדיוק “לרוח הטיול” שלנו מאחר ומדובר בטירה שנבנתה בתקופתו של אדוארד הראשון, וכנראה גם באמצעות העתקה של אחת מהטירות שהתכוונו לבקר בהמשך (בומריס). מצד שני לטירה הזו היו שני מאפיינים מאוד שונים מהטירות של אדוארד. ראשית, הטירה הזו נותרה מיושבת עד אמצע המאה ה-20 בניגוד לכל הטירות של אדוארד בצפון ווילס. שנית, בניגוד לכל הטירות של אדוארד שמנוהלות על ידי גוף ממשלתי וולשי הטירה הזו מנוהלת על ידי הנשיונל טראסט, והשילוב של שני המאפיינים האלו הפך את הטירה הזו לאחת הטירות הכי טובות שביקרנו בה (על פי שיטת ניקוד הכוכבים שלנו היא קיבלה שני כוכבים מתוך שלושה ורק עוד מקום אחד של הנשיונל טראסט קיבל ציון דומה).
טירת שירק כיום היא שילוב מדהים בין טירת ימי ביניים שחלק ממנה עדיין מכיל קירות ברוחב של שלושה מטרים, עם מגדלים וצינוק מאיים, לבין אחוזה מפוארת עם חדרים נרחבים מלאים באוצרות (כולל שטיח של המלכה שעוד נחזור אליו). בנוסף, כמו כל אחוזה טובה, לטירה יש גם גנים פורמלים מרשימים שמשקיפים על נוף מדהים. בקיצור, אם אתם לא מצליחים להחליט האם לבקר בטירה או באחוזה, אני מניח שטירת שירק היא הפיתרון המושלם עבורכם. והתמונות הבאות בטוח יסבירו את זה טוב יותר.
הטירה נבנתה במקור על ידי רוג’ר מורטימר ב- 1295. אם השם הזה נשמע לכם מוכר בוודאי קראתם את הסיפור שלי על אדוארד השני, המלך הכי גרוע באנגליה. הוא הצליח להשניא את עצמו על כל הברונים שלו, ואפילו הפך את אישתו לאוייבת. הסוף של השלטון שלו התרחש כשהמלכה איזבלה פלשה לאנגליה מצרפת כשהיא מלווה באביר בשם רוג’ר מורטימר. הדמיון בשם כמובן מרמז על קירבה משפחתית. רוג’ר “הפולש” היה האחיין של רוג’ר מטירת שירק, ואחת הסיבות לכך שהוא פלש לאנגליה היתה נעוצה בעובדה שהדוד שלו מטירת שירק נרצח על ידי שני הברונים החביבים על אדוארד, יו דיספנסר האב והבן.
טירת שירק המשיכה לאכלס אנשים מרתקים, ובמהלך מלחמות השושנים התגורר בה וויליאם סטנלי. אחיו היה נשוי למרגרט ביופורד, האימא של הנרי השביעי. מרגרט ילדה את הנרי כשהיא הייתה רק בת 12, ומאז הספיקה להתחתן ולהתאלמן שלוש פעמים. בעלה הנוכחי היה תומס סטנלי, הרוזן של דרבי, והאיש שהכריע למעשה את קרב בוסוורת שסיים את מלחמות השושנים והעלה את שושלת טיודור לשלטון. וויליאם מטירת שירק ציית לאחיו שחיכה לראות איך הקרב מתנהל, והחליט בסוף להתצטרף לצד של הנרי טיודור. וויליאם זכה לכבוד (יש יגידו “המפוקפק”) להיות זה שיהרוג את המלך ריצ’רד השלישי במו ידיו, ולהפוך להיות האביר האחרון באנגליה שהורג מלך בשדה הקרב (אגב, זה לא עזר לו כמה שנים מאוחר יותר כשהוא תמך במלך המתחזה פרקין וורבק, והנרי השביעי הוריד לו את הראש).
בסוף המאה ה-16 הטירה נרכשה על ידי משפחת מידלטון (לא קשורים לקייט מידלטון שנשואה לנסיך וויליאם), והם היו אלו שהחזיקו בה במהלך מלחמת האזרחים של אמצע המאה ה-17. תומס מידלטון שהחזיק בטירה היה סוג של “מתעשר חדש”. הוא היה אחד מהמשקיעים הראשונים בחברת הודו המזרחית, והיה גם ראש העיר של לונדון, אז התמיכה שלו בצד של הפרלמנט הייתה מוחלטת. כשהמלחמה החלה הוא היה כבר בן 56 בלי שום ניסיון צבאי, מה שכמובן גרם לו להתמנות לגנרל בצבא הפרלמנט. בניגוד להרבה מקצועות, פיקוד צבאי הוא דבר שכדאי ללמוד, ותומס מידלטון נחל שורה של תבוסות צורבות, והפסיד גם את הטירה שלו בטרם הודח מהשירות שלו. בתקופה שבה הטירה הייתה בידי אנשי המלך, צ’רלס הראשון הגיע אליה וישן בה מספר לילות. כשהמתנדב שהוביל את הסיור בטירה שמע על הבלוג שלי, הוא הציע להראות לי את החדר הזה שסגור למבקרים רגילים. מה שמצחיק הוא שעל המיטה יש שלט מוזהב שמציין שזו המיטה שבה ישן מלך אנגליה, וזה היה יכול לקרות רק עם לצ’רלס הראשון היתה מכונת זמן, מאחר והמיטה נבנתה יותר ממאה שנים אחרי שהוא הוצא להורג.
בתום המלחמה תומס היה מאלו שחשבו שצריך להגיע עם המלך צ’רלס לסוג של הסכם שלום, וכשקרומוול הוצא את צ’רלס להורג הוא החליף צד והפך להיות רויאליסט. יחד עם עוד כמה “בכירים” הוא אפילו הקים מחתרת שמטרתה הייתה לנסות להעלות את בנו של המלך, צ’רלס השני, לשלטון. זאת הייתה המחתרת הכי גרועה בהיסטוריה, ואני אכתוב עליה בפוסט הבא שלי.
הפעילות של מידלטון במחתרת יצרה הרס לא קטן בטירת שירק, אבל למזלו הטוב, המלך צ’רלס השני העניק לו פרס כספי שאיפשר למידלטון לצאת לשורה של עבודות בינוי בטירת שירק, מה שבעצם הפך אותה למיקס יפהפה בין מבצר ימי ביניימי ואחוזה “מודרנית”. משפחת מידלטון הוסיפה להתגורר בטירה עד סוף המאה ה- 19 אבל העלות של תחזוק הטירה הייתה כבידה עליה, והם נאלצו להשכיר אותה למשך 35 שנים למשפחת דה וולדן, משפחה מאוד עשירה ששיפצה את הטירה על חשבונה (למרות שהטירה הייתה רק מושכרת להם). משפחת דה וולדן אחראית לאחת התאונות הכי פחות מוצלחות בהיסטוריה. הבן של בעל הטירה יצא ללמוד במינכן בשנות ה-30 והחזיק באחת המכוניות הכי חדשות בעיר. באחד הימים הוא נהג בה במרכז העיר ופגע בלא אחר מאשר אדולף היטלר. למרבה הצער הוא לא נהג מהר והיטלר לא נפגע יותר מדי. השניים אפילו נפגשו כמה ימים מאוחר יותר באופרה, והבן התנצל בפני הפיהרר העתידי… מאוחר יותר במלחמת העולם אח שלו ייהרג במלחמה נגד הנאצים.
כשתקופת השכירות תמה ומשפחת מידלטון חזרה לטירת שירק הם כבר היו בליגה אחרת בזכות נישואים עם מרגרט אסטור, ביתו החורגת של וויליאם אסטור, האיש הכי עשיר באמריקה והבעלים של טירת היבר. הסנדקית של מרגרט אסטור היתה לא אחרת מאשר הסבתא של המלכה אליזבת, מה שהפך את טירת שירק ליעד קבוע לביקורים מלכותיים. אחד המתנדבים בטירה כיום עבד בתור שוליה של אינסטלטור בשנות השישים והוא זוכר איך בכל פעם שביקור כזה היה מתוכנן, הם היו מחליפים את כל הברזים בטירה לברזים מזהב, ומיד עם תום הביקור מחזירים את הברזים “הישנים”. באחד מהביקורים האלו בשנות השבעים אחותה של המלכה, הנסיכה מרגרט, החליטה שמשהו חסר בסלון של הטירה, והיא ביקשה מהמלכה שתשאיל למשפחת מידלטון שטיח מארמון באקינגהאם. השטיח שהגיע, היה כמובן “בהשאלה” אבל משום מה, למרות שהטירה היום נמצאת בבעלות הנשיונל טראסט, השטיח עדיין נמצא באחד מהחדרים היפים ביותר של הטירה, וכולם מחזיקים אצבעות שהמלכה כבר שכחה ממנו…
כמו שכבר ציינתי טירת שירק היא מיקס מושלם בין מבצר לבין אחוזה, וכך נראה גם הביקור בה. בחלק של המבצר הסתובבו מתנדבים של הטראסט לבושים כמו חיילים מימי הביניים, הם הסבירו למבקרים (בעיקר לילדים הנלהבים) על כלי הנשק השונם של האבירים ועל החיים בימי הביניים. הילדים גם הוזמנו ללבוש ולשחק עם כלי נשק שונים, וכמו שאתם יכולים לנחש, זה היה להיט לא קטן עבור הילדים. למרבה הצער, הביקור בטירה העלה לנו את הציפיות בכל מה שקשור לטירות האחרות של אדוארד…
הביקור בטירת שירק היה כל כך כייפי עד שהוא גרם לנו לחרוג בהרבה מהזמן שתכננו, ורק כשהגענו בחזרה לאוטו נזכרנו שיש בטירה עוד אטרקציה היסטורית מרשימה. החומה שבנה אופה המלך האנגלו-סקסי ששלט במרסיה במאה התשיעית עוברת בשטחי האחוזה, אז אם אתם חובבים של הסידרה “the last kingdom” ואתם מבקרים בטירת שירק, תשאירו לעצמכם קצת יותר זמן לביקור במקום ממה שאנחנו עשינו.
הביקור בטירת שירק היה סיפתח נפלא לנסיעה שלנו לווילס, ובפוסטים הבאים אני אמשיך ואספר לכם על המקומות הנהדרים והנופים המשגעים שגילינו (אחרי שתקראו את הפוסט הבא על הסיפור על המחתרת הכי גרועה בהיסטוריה)
עד שנעלה את הפוסט הבא אתם מוזמנים לקרוא חלק מהסיפורים שאולי החמצתם בבלוג, אתם גם כמובן מוזמנים לשתף אותו בפייסבוק (פשוט תלחצו על כפתור ה- F מתחת לפוסט, וזאת תהיה עזרה אדירה).
דיאנה ספנסר, האישה (שכמעט) התחתנה עם יורש העצר
מרי אן הקטנה צריכה להתחתן עם דוד שלה.
בימי הביניים אפילו ההורוסקופ שלך יכול היה לגרום לעונש מוות…
כשכל התיירים נוסעים לוורונה לפגוש את רומיאו ויוליה, אנחנו מציעים לכם לנסוע למקום האמיתי שבו הכל קרה…
מי רוצה לבקר בכפר של הארי פוטר?
הסיפור המוזר על בקבוקון הדם של ישו והברווז….
מעוניינים להתחיל לקרוא את הבלוג מהתחלה? הפוסט הראשון נמצא כאן
מעוניינים לקרוא על כל הטירות שביקרנו בהן? כולן נמצאות באתר האנגלי שלנו
