כשמבקרים בטירת קאריס, אי אפשר שלא להתפעל מחוף הים הנשקף מהטירה, קצת קשה להאמין, אבל עד לפני מאה חמישים שנים, הטירה הזו היתה חבויה בין גבעות. הסיבה היתה (כמו תמיד בקורנוול) שודדי הים שנהגו לתקוף לא רק ספינות אלא גם כפרים ואחוזות. במאה ה- 19 כבר לא היו יותר פיראטים, ולעומת זאת היו המון כורים מובטלים. משפחת וויליאמס שרכשה את הטירה, החליטה ליזום פרוייקט מיוחד ולהעלים גיבעה אחת על מנת לשפר את הנוף, ולתת עבודה למאות כורים. בזכות הפרוייקט הזה אפשר היום גם לשלב בין ביקור בטירה עם אחד הגנים הכי חשובים באנגליה, ורחצה בים, מה יכול להיות רע בזה?

טירת קאריס הייתה בבעלות משפחת טרבניון במשך מאות שנים. במלחמות השושנים המשפחה ידעה להמר תמיד על הצד המנצח וכך הצליחה להגדיל את האדמות שלה כל הזמן. הבית שהיה למשפחה היה יחסית צנוע וחבוי כמו שכבר הבנתם, עד שיום אחד נגמרו למשפחה הבנים והאחוזה עברה לאחיין בשם ג’ון בטסוורת’, שהוסיף לאחר מכן את שם המשפחה טרבניון. אותו בחור כנראה מאוד התלהב מהעובדה שיש לו אחוזה כזה אז הוא החליט שצריך לשטח את הבית הישן ולהקים טירה חדשה, ואם כבר עושים את זה, אז למה לא להביא את הארכיטקט הכי חשוב במדינה ג’ון נאש, שיתכנן לו את הבית? אחרי הכל הוא בסך הכל היה האיש שתכנן את ארמון באקינגהאם…

נאש היה אולי אדריכל מדהים, אבל הוא לא היה טוב בלעמוד בתקציבים, ומאחר והוא גם היה כל כך עסוק, הוא היה צריך שג’ון בטסוורת’ יהיה סוג של מנהל עבודה. כשהפרוייקט התחיל היתה לג’ון אסטרטגיה ברורה. הוא תכנן שבכל פעם שהוא יזדקק לקצת כסף הוא פשוט ימכור כמה דונמים של אדמה, אחרי הכל היה לו שטח עצום. הבעיה שלו הייתה שהוא לא קרא את האותיות הקטנות של הירושה שלו. כמו הרבה משפחות עתיקות, גם משפחת טרבניון ידעה להגן על האינטרסים שלה מפני “דור מקולקל”, ולמרות שלכאורה האחוזה היתה שלו, מבחינה משפטית היא נוהלה על ידי טראסט שלא איפשר לו למכור שטחים ממנה. ג’ון היה זקוק לכסף כדי לממן את הבנייה של הטירה המפוארת שלו, ולשמחתו הגדולה עולם הפיננסי המציא מכשיר חדש שנקרא משכנתא. הוא אולי לא יכול היה למכור את האחוזה שלו, אבל הוא בהחלט יכול היה למשכן אותה, והוא עשה את זה, ואז הוא עשה את זה עוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם… עד היום הדעות לגבי כמות המשכנתאות שבטסוורת’ לקח הן חלוקות, אבל כולם מסכימים שהמספר גבוה מעשר, ואולי קרוב לעשרים, ועדיין בניית הטירה לא הסתיימה.

בשנת 1840 הנושים של בטסוורת’ התחילו לאבד סבלנות, והחליטו להפעיל את “ההוצאה לפועל” של אותם ימים. חשוב להסביר שבאותה תקופה לא היה משנה אם אתה אציל או פועל פשוט, אם לא היית יכול לשלם את החובות שלך הייתה נכנס לכלא מיוחד לחייבים, במקרה של בטסוורת’ שהיה חייב סכום עצום, זה היה שווה למאסר עולם. למזלו של בנטסוורת, אנשי ההוצאה לפועל עצרו בדרך מלונדון בפונדק דרכים, הם לא ידעו את זה אבל בשולחן הסמוך להם ישב במקרה עורך הדין שלו, והקשיב לשיחה שלהם. כשהוא הבין לאן מועדות פניהם, הוא עלה על הסוס שלו ודהר ללא עצירה עד לטירה. הוא הספיק להזהיר את המשפחה, שמיד ארזה כמה שיותר חפצי ערך ועלתה על הספינה הראשונה לצרפת.

כשההוצאה לפועל דפקה בדלת הטירה היתה ריקה. הנושים הזועמים החליטו להתחיל למכור כל מה שהם יכלו מהטירה, ומבלי לחשוב פעמיים הם גם מכרו את הנחושת שעל הגג, זו שגרמה לכך שהגשם לא יחדור למבנה ויהרוס אותו… אתם בוודאי יכולים לנחש את ההמשך.

לקח לנושים 13 שנים למצוא קונים לטירה הלא גמורה, בזמן הזה הגשם עשה בה שמות. הרוכשים החדשים היו בני משפחת וויליאמס שהיו אחת המשפחות העשירות באנגליה בזכות שילוב בין מכרות ובנקאות (זוכרים את פולדארק?). זו גם המשפחה שאירגנה לעצמה את הנוף לים… כשבני המשפחה הגיעו לטירה בפעם הראשונה, באחד החדרים היתה בריכה שבה שטו ברווזים, היום זוהי הספריה של הטירה, אבל היא עדיין מכונה חדר הברווזים.

לקראת סוף המאה ה- 19 עסקי המכרות בקורנוול קרסו והאבטלה גאתה, המוני כורים עלו על אוניות ויצאו לחפש עבודה בעולם החדש. משפחת וויליאמס ניסתה למצוא ענף תעסוקה חדש שיתאים לקורנוול, ומאחר והמהפכה התעשייתית הביאה לאיזור את הרכבת, הם החליטו לנצל את מזג האוויר שלו ואת האביב המוקדם (יחסית לשאר אנגליה כמובן) ולהפוך את המחוז ליצרן הפרחים של אנגליה, כחלק מהתהליך ג’ון צ’רלס וויליאמס שהיה ראש המשפחה מימן שורה של מסעות מסביב לעולם על מנת לחפש פרחים וצמחים שיתאימו לפרוייקט ועל הדרך יצר את אוסף המגנוליות הכי חשוב באנגליה. למעשה היום טירת קאריס ידועה הרבה יותר בקרב חובבי גינון מאשר בקרב חובבי היסטוריה או טירות. למרבה הצער, דווקא בשנה שבה ביקרנו האביב איחר לבוא, ולכן הגנים של הטירה היו בפריחה חלקית, ועדיין זו הייתה חוויה מופלאה לבקר בהם.

מאחר ומשפחת וויליאמס עדיין מתגוררת בטירה, הדרך היחידה לבקר בה היא באמצעות סיור מודרך, ולמרבה המזל הצלחתי ליפול על המדריכה המוצלחת מבין השתיים (אישתי נפלה על המדריכה הפחות מוצלחת), ובזכותה התוודעתי לכמה מהסיפורים שקשורים בהיסטוריה של הטירה. באופן לא מפתיע, הרבה מהם קשורים באותו ג’ון בטסוורת’ ומשפחתו, כמו למשל הסיפור על הדודה העשירה של המשפחה שהוזמנה לביקור במטרה לבקש ממנה הלוואה. הבעיה היתה שלג’ון היה כלב לא מחונך, ואיך שהדודה יצאה מהמרכבה שלה הוא התנפל עליה ונשך אותה. הדודה הזועמת עלתה מיד למרכבה והורתה לרכב לחזור הביתה, וכך התפוגגה התקווה האחרונה של המשפחה להיחלץ מהחובות. סיפור אחר ששמעתי מהמדריכה היה על הבן של אותו ג’ון בטסוורת’ שהיה נשוי לבת של אחותו של לורד ביירון, אבל ניהל רומן עם אחותה הצעירה, המדריכה לא ידעה יותר מדי לספר לי על הרומן הזה, מה ששלח אותי מיד לחקור את הסיפור המטורף הזה, כיון שאותה אחות צעירה, הייתה בעצם פרי אהבתם של אחותו של לורד ביירון המפורסם…ושל ביירון עצמו. אז אני מציע לכם לא לפספס את הפוסט הבא…

נהנים מהבלוג? למה שלא לתת משהו חזרה? כשאתם לוחצים על כפתור הפייסבוק בתחתית העמוד, החברים שלכם גם יוכלו ליהנות מהבלוג שלנו…

מחפשים עוד סיפורים היסטוריים בבלוג? הנה כמה שכדאי לכם לקרוא:

ליידי דיאנה הראשונה: הנסיכה מווילס לא היתה דיאנה ספנס הראשונה שמצאה את עצמה בנישואים ללא אהבה…

הברונית, ראש הממשלה הצייר ואוליבר טוויסט: משולש רומנטי שהסתבך, הגיע לעיתונות הארצית, ובסוף הוליד את אחת מהדמויות הכי פורסמות בספר של צ’רלס דיקנס

ג’ורג’ וורנון מחפש מזכירה, אבל שתהיה בת 13: מה קורה “שג’נטלמן” בן 58 שחי בנפרד מאישתו משתעמם ומחפש ריגושים?

הכפפות של האיש הכי עשיר באנגליה – ג’יימס מוריסון מצא דרכים מאוד מקוריות להפוך להיות האיש הכי עשיר במדינה.

לפתוח מרפאת פוריות במאה ה- 17: מה עושה רוזן כשהמלך מגרש אותו מחצר המלכות? מתחזה לרופא פוריות כדי “לרפא” נשים צעירות כמובן.

כשאדולף היטלר רוצה את הבית שלך: מחברת שהתגלתה בבונקר של היטלר חשפה את התוכניות של הנאצים לבריטניה אחרי הכיבוש כולל את המקום שאותו תכנן לקחת היטלר לעצמו…

הקללה של האישה הכי יפה באירלנד: שתי אחיות עניות מאירלנד הצליחו לעשות את הבלתי אפשרי ולהפוך לסלביטאיות בקנה מידה ארצי, אז איך זה נגמר כל כך מהר וכל כך רע?

רוצים לקרוא את הבלוג מהתחלה? זה הפוסט הראשון

רוצים לבקר באתר באנגלית ולגלות עוד עשרות טירות וסיפורים? לחצו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

*