אנחנו ממשיכים לספר את סיפורה של המלכה ויקטוריה, האישה שהצליחה להגדיר מחדש את המשמעות של מערכות יחסים מוזרות עם כל אדם שעימו היא באה במגע. בשני החלקים הראשונים של המסע סיפרנו על האופן המוזר נוצרה הזוגיות שהביאה את ויקטוריה לעולם (שוחד של הפרלמנט לאבא שלה), ועל “השיטה” האכזרית שבה היא חונכה. שיטה שאולי השיגה חלק מהמטרות שלה (עזרה לה לזכות בפופולריות רבה יותר מאשר הדודים שלה שמלכו קודם) אבל גם הצליחה לגרום ללא מעט נזקים פסיכולוגיים שהשפיעו על המלכה לשארית חייה.
בחלק השלישי אנחנו ממשיכים למערכת היחסים הכי מיוחדת של המלכה, הנישואים שלה, אותו זיווג שיצר את המושג “ויקטוריה ואלברט” מושג שעדיין מתנוסס על אחד מהמוזיאונים הכי פופולריים בלונדון.
החיבור בין ויקטוריה ואלברט לא היה רק זיווג בין גבר לאישה, זה כנראה הזיווג שהשפיע הכי הרבה על ההיסטוריה של המערב, ואולי של העולם כולו. רוצים דוגמא? בכל פעם שאתם הולכים לטקס חתונה והכלה לובשת לבן תחשבו על ויקטוריה. עד לטקס החתונה שלה כלות לבשו שמלות בצבעים שונים, אבל מהרגע שויקטוריה לבשה לבן, העולם השתנה לבלי שוב. רוצים דוגמא נוספת? תחשבו על הסמל הגדול ביותר של חג המולד, החג הכי דומיננטי בעולם המערבי – עץ האשוח המקושט. ויקטוריה ואלברט לא המציאו את המנהג הזה, כמובן, אבל אלברט שהכיר את המנהג הזה מילדותו בגרמניה, הביא אותו איתו אל בריטניה, וכחלק ממערכת התעמולה הזוגית של השניים, הציג אותו לאנגלים כחלק ממודל “המשפחה המושלמת” ובתוך שנה אחת כל אנגליה קישטה עצים, ואחריה…העולם (האמת היא שיש מחלוקת היסטורית רצינית בקשר לקטע של אלברט ועץ האשוח, אבל הסיפור טוב מדי מכדי שאני לא אשתמש בו).
של מיליארדי עצי אשוח
ההשפעה של ויקטוריה ואלברט לא הסתכמה בשמלות וקישוטים. הזיווג הפורה שלהם יצר 9 ילדים שעליהם עוד נקדיש פוסט בפני עצמו, אבל הילדים הללו חותנו עם בתי המלוכה של כל אירופה. שמונה מהנכדים שלה יהפכו להיות המלכים של בריטניה, פרוסיה, רומניה, רוסיה, נורבגיה, שבדיה וספרד. כל עוד ויקטוריה חיה היא גם הצליחה לשלוט בהם ולנהל את הדיפלומטיה האירופית, אבל כשהיא מתה ב- 1901, הבלגן התחיל והתהליכים שהובילו למלחמת העולם הראשונה החלו להופיע ביתר שאת. הקייזר הגרמני אמר פעם שאילו ויקטוריה הייתה נשארת בחיים, מלחמת העולם הראשונה לא הייתה מתרחשת, כי היא פשוט לא הייתה מסכימה לה לקרות (כמובן שאפשר להתווכח על ההנחה הזו, אבל בואו נקבל אותה לצורך הפוסט הזה).
אבל בואו נתחיל מההתחלה וננסה להבין כיצד נולד הזיווג הזה, וכיצד הוא הסתיים עם מותו המוקדם של אלברט (אם אפשר בכלל לומר שהוא הסתיים).
ויקטוריה ואלברט היו בני דודים ראשונים. אבא שלו ואימא שלה היו אחים, ופער הגילאים בינהם הוא שלושה חודשים בלבד, למעשה שניהם יולדו על ידי אותה מיילדת. אם ראיתם את הסרט “מגלה את אמריקה” עם אדי מרפי אי שם בשנות השמונים אתם בטח זוכרים שהכלה שיועדה לו גודלה לתפקיד ממש עם לידתה. אפשר לומר את אותו הדבר על אלברט המסכן. נכון, הוא היה נסיך, אבל כזה שהגיע מנסיכות גרמנית גמדית ומרוששת שגודלה היה בערך 10 אחוזים מהגודל של מדינת ישראל והאוכלוסיה שלה עמדה בסך הכל על מאתיים אלף איש. אבא שלו ייעד אותו או את אחיו להתחתן עם ויקטוריה כבר מילדות, זו הייתה הדרך שלהם להבטיח את פריחתה של הנסיכות המסכנה שלהם. כמובן הוא לא היה היחיד שחשב על זה. השידוך לויקטוריה היה משימה לאומית בהרבה נסיכויות באירופה, ואלברט הצליח לנצח מתחרים אחרים כמו הנסיכים וויליאם ואלכסנדר מנסיכות אורנז’ (הולנד) שהתחרו על ליבה.
למרות הקירבה המשפחתית השניים הללו לא ממש נפגשו עד יום ההולדת ה-17 של ויקטוריה (אולי הם פשוט חיכו שההורמונים יתחילו לפעול), ועד לאותו זמן לשניהם הייתה בסך הכל ילדות ונעורים אומללים. על ויקטוריה כבר הספקנו לדבר בפוסט הקודם, אבל גם אלברט לא ליקק דבש. אימא שלו גורשה מחצר הנסיכות אחרי שנתפסה בניהול רומן (אבא שלו לעומת זאת היה כל הזמן עסוק בניהול רומנים), והוא גודל עם אחיו עם מינימום קשר הורי (אתם יכולים לדמיין לעצמכם איזה הורים הם בטח היו, נכון?)
כמו שכבר אמרתי, אלברט גודל מגיל צעיר להתחתן עם ויקטוריה, ומאחרי המשימה הזו התקיימה תוכנית שאפשר לכנות אותה זדונית לנצל את המלכה על מנת לרתום את כוחה של האימפריה הבריטית לקידום המטרות המשפחתיות הנרחבות של אביו של אלברט ושל אחיו שהיה המלך הבלגי. איך התוכנית הייתה אמורה לפעול? אלברט היה אמור לכבוש את ליבה של המלכה, ואז לדאוג שהיא תתחיל ללדת ילדים בקצב כך שלא יהיה לה זמן לשלוט בפועל והוא יוכל להרחיב את הכוח וההשפעה שלו, ובמבט לאחור אפשר לומר שהתוכנית עבדה מצויין.
ב- 10 לפברואר 1840 ויקטוריה ואלברט מתחתנים, בנובמבר נולדת הנסיכה ויקטוריה, ביתם הבכורה, אני בטוח שאתם יודעים לעשות מתמטיקה כמוני. ובהחלט יש פה בעיה, נכון?
בעשור הראשון של הנישואים שלהם ויקטוריה כל הזמן הייתה בהריון או עם תינוק בן יומו, ולמרות שבתחילת מערכת היחסים שלהם אלברט עדיין היה ממודר מתפקידים מלכותיים, מיד עם לידת ביתם הבכורה שגם לה קראו כמובן ויקטוריה, המלכה העניקה לאלברט את המפתחות לתיבה המסמכים המלכותית שאליה העביר הפרלמנט את כל החומרים שאליהם הייתה המלכה אמורה להיחשף. בתוך שנה נוספת נולד לזוג הבן הבכור שכמובן קראו לו אלברט אדוארד (או ברטי) והוא מי שיהיה המלך אדוארד השביעי. קצת אחרי הלידה שלו ויקטוריה מכניסה את אלברט לישיבות המועצה המלכותית והוא הופך להיות היועץ הבכיר ביותר שלה. בזמן הזה ויקטוריה גם מפסיקה להשתמש בביטוי “אני” כשהיא מכריזה הכרזות מלכותיות ומתחילה להשתמש בביטוי “אנחנו”. אלברט וויקטוריה כל הזמן ביחד. למעשה הפעם הראשונה שהם נפרדים ליותר מ- 24 שעות מתרחשת 4 שנים אחרי הנישואים שלהם כשאלברט נאלץ לנסוע לנסיכות שלו בעקבות מותו של אביו.
אלברט הוא משב רוח מרענן, הוא מעדכן את חצר המלכות, מייעל אותה והופך אותה לחסכונית יותר. הוא זה שמתחיל את הרומן של משפחת המלוכה עם סקוטלנד. תחת הפיקוח שלו נבנה ארמון בלמורל בסקטולנד שמזכיר לנסיך את ילדותו בגרמניה. המשפחה מבלה שם חופשות ארוכות, וזה ממשיך עד היום. ארמון נוסף שאלברט מתכנן ובונה נמצא על האי וויט. למקום קוראים אחוזת אוסבורן, אלברט עיצב אותה בעצמו, ואפשר לומר שהמקום הזה הוא מוזיאון ויקטוריה ואלברט האמיתי, מאחר והארמון עדיין מלא בחפצים האישיים של הזוג המלכותי.
אלברט היה גם דמות דומיננטית בהפיכתה של המונרכיה למודרנית ומתקדמת. הוא החזיק בדעות מאוד ליברליות נגד עבדות, בעד חוקים סוציאליים לעובדים ומעמדות נמוכים, בעד קידום מדעי ואומנות, והשיא של הפעילות שלו הייתה התערוכה העולמית שנערכה בלונדון ב- 1851 בקריסטל פאלאס, שהיה בעצם מבנה הזכוכית הכי גדול בעולם. ההשפעה שלו על התערוכה ועל המבנים בלונדון שהוקמו לכבודה שכללו גם את מוזיאון הטבע, את הקולג’ים המלכותיים למדע ולאומנות, וכמובן את הרויאל אלברט הול, גרמו לכך שבאותה תקופה כינו את לונדון “אלברטופוליס”. אלברט היה גם האיש שהתחיל את המנהג שהמונרכיה מתעלה מעל לפוליטיקה מפלגתית על מנת לא ליצור מחנאות. ויקטוריה לא אהבה את הרעיון אבל כמו שאתם רואים היום, הגישה של אלברט היא זו שניצחה
כלפי חוץ ויקטוריה ואלברט דיגמנו מערכת יחסים מושלמת, וגם יחידה משפחתית מתפקדת למופת, זו הייתה מכונת תעמולה משומנת, אבל בפנים הדברים חרקו לא אחת. בפוסט הבא כשנדבר על הילדים של ויקטוריה יהיה קל יותר להבין עד כמה הילדות הנוראית של ויקטוריה ואלברט השפיעה על ההורות שלהם, אבל גם חיי הזוגיות האמיתיים שלהם ידעו עליות ומורדות. חלק מכך היה קשור גם לעובדה שויקטוריה סבלה מתנודות קיצוניות במצב הרוח שלה. בחצר המלוכה היה חשש אמיתי שויקטוריה סבלה מאותה מחלה שגרמה לסבא שלה, ג’ורג’ השלישי להשתגע ולבלות את השנים האחרונות של חייו בחדר קטנטן בארמון ווידזור.
כשהפיוזים של ויקטוריה היו מתחילים לעלות כולם היו מתרחקים ממנה כמו מאש, ואלברט היה מכניס מתחת לחריץ הדלת מכתבי אהבה שניסו להרגיע את המלכה. כמו הרבה אלמנטים בחיים שלה, לויקטוריה היתה נטייה לייפות דברים בדיעבד, ובמקרה של אלברט היה לה המון זמן לעשות את זה. ב- 1862 אלברט נוסע לפגוש את הבן שלהם, יורש העצר, באוניברסיטה בה למד. זה התרחש אחרי גל שמועות שהגיע לארמון ובו נטען שהנסיך הצעיר משקיע את זמנו יותר עם זונות מאשר עם לימודים. אלברט ההמום לוקח את בנו להליכה ארוכה שבה הוא מוכיח אותו על התנהגותו הנלוזה. תוך כדי ההליכה שלהם נפתחות ארובות השמיים, והן נרטבים עד לשד עצמותיהם. אלברט שתמיד היה מעט חולני חוטף דלקת ריאות ולא מצליח להתאושש ממנה, אחרי 21 שנים של “סיפור אהבה” אין יותר ויקטוריה ואלברט. אגב, ברטי יורש העצר המשיך כל חייו לרדוף אחרי נשים וזה אפילו גרר אותו להיות בן המלוכה הראשון שאי פעם נאלץ להופיע כעד במשפט גירושים סנסציוניים.
היסטוריונים רפואיים מאמינים היום שלאלברט היה או סרטן או דלקת קרוהן וזה מה שהוביל למותו בטרם עת, אבל ויקטוריה ידעה את מי להאשים… ברור שהכל היה באשמתו של יורש העצר. המלכה נכנסה עכשיו לתקופה של 40 שנות אלמנות מאוד חריגות בעוצמה שלהן. במשך שנים היא ישנה במיטה עם בגדים של אלברט, ובכל אירוע משפחתי היא דאגה שיהיה גם פסל של אלברט, ואני חושב שהדוגמא המושלמת לכך היא תמונה החתונה של יורש העצר המסכן עם הנסיכה אלכסנדרה… שימו לב איך הכלה המאושרת לא נמצאת במרכז, ולאן המלכה ויקטוריה מסתכלת. לא אל בני הזוג ביום חתונתם אלא אל הפסל של אלברט…
מערכות היחסים המוזרות של ויקטוריה ממשיכות לשני פוסטים נוספים אחרונים. ויקטוריה והילדים שלה, ולאחר מכן ויקטוריה והמשרתים… אם נהניתם עד עכשיו, אל תשכחו לשתף ולתת גם לאנשים אחרים ליהנות.
